משועממת כרונית...

(ברקע- Mamma Mia Soundtrack)

לצערי שברתי את השיא של עצמי ולא כתבתי בבלוג עשרה ימים. באמת בושה וחרפה.

מקווה שלא התגעגעתם יותר מידי...

בכל מקרה, אני מאשימה רק את העבודה. אבל כבר נמאס לי לכתוב על זה שאין לי חיים ושאני נמצאת שם יותר מידי שעות.

בכל מקרה, ביום רביעי יצאתי מוקדם מהעבודה, (לשם שינוי) והלכתי עם אמא שלי להופעה "מאמה-מיה", והיה מדהים !!! רוצו לראות ! (אלא אם כן כבר אין כרטיסים, ולמען האמת אין כרטיסים כבר למעלה מחודש...)

אני כבר שלושה ימים רק שומעת את הסאונדטראק של ההופעה ואת דיסק הזהב של אבבא...

זהו פחות או יותר, הכל אותו הדבר.

חוץ מזה.. עשיתי בניה, אם זה מעניין מישהו. לאמא שלי נמאס שאני כוססת ציפורניים אז היום היה לי תור לבניית ציפורניים ויצא ממש יפה. לא, זה באמת לא מעניין.

ולקחתי גם היום את מון לווטרינר והקטנה קיבלה זריקה ואנטיביוטיקה, והייתה כ"כ מסכנונה, והיא לא הפסיקה לילל..

טוב, חיי כ"כ חדגוניים, אין לי באמת על מה לכתוב.

אני אלך לראות כוכב נולד או משהו, שיהיה לכם ערב טוב...

 ABBA - Fernando

Can you hear the drums Fernando?
I remember long ago another starry night like this
In the firelight Fernando
You were humming to yourself and softly strumming your guitar
I could hear the distant drums
And sounds of bugle calls were coming from afar

They were closer now Fernando
Every hour every minute seemed to last eternally
I was so afraid Fernando
We were young and full of life and none of us prepared to die
And I'm not ashamed to say
The roar of guns and cannons almost made me cry

There was something in the air that night
The stars were bright, Fernando
They were shining there for you and me
For liberty, Fernando
Though I never thought that we could lose
There's no regret
If I had to do the same again
I would, my friend, Fernando

Now we're old and grey Fernando
And since many years I haven't seen a rifle in your hand
Can you hear the drums Fernando?
Do you still recall the fateful night we crossed the Rio Grande?
I can see it in your eyes
How proud you were to fight for freedom in this land

There was something in the air that night
The stars were bright, Fernando
They were shining there for you and me
For liberty, Fernando
Though I never thought that we could lose
There's no regret
If I had to do the same again
I would, my friend, Fernando

There was something in the air that night
The stars were bright, Fernando
They were shining there for you and me
For liberty, Fernando
Though I never thought that we could lose
There's no regret
If I had to do the same again
I would, my friend, Fernando
Yes, if I had to do the same again
I would, my friend, Fernando...

(לצערי השיר הזה לא היה בהופעה וזה השיר שאני הכי אוהבת....)

שפחתכם.

שמעתם פעם דפדוף דפים של עיתון, חיכוך בין שתי אצבעות, פסיעות, נשיפות של אנשים, לגימות שתיה, פתיחת דלת, הקלקה על העכבר, זרימת מים, לחישה, רשרוש מפתחות ?

אני לא.

זאת אומרת, כבר לא הרבה זמן.

תקופה ארוכה (ובתקופה ארוכה אני מתכוונת לפחות לשנה וחצי באוזן שמאל, ולחצי השנה האחרונה בימין) שרמת השמיעה שלי צנחה והתקשתי לשמוע. זה לא הפריע לי עד שרמת השמיעה באוזן השניה פחתה עוד יותר, אבל אז התחלתי לעבוד באורנג' ולא מצאתי לי זמן (כמובן) לגשת לבדיקה. 

והיום סוף סוף היה לי תור לרופאת א.א.ג שתבדוק את השמיעה שלי.

קמתי לי בבוקר התלבשתי ולא שמעתי כלום. אמא שלי הורידה אותי במרפאה וחיכתי בתור, בשקט.

נכנסתי כעבור כמה דקות, הרופאה האנטיפתית ביותר שראיתי בחיי, הסתכלה לי לשניה באוזניים ואמרה לי להיכנס לחדר השני ולשכב על המיטה.

לא עוברות מספר שניות והיא מחדירה לי חומר שמנוני ודוחה לאחת האוזניים, החומר חילחל לי לבפנים ואני מרגישה שהאוזן שלי בוערת ומבעבעת ושעוד שניה תצא מהמקום. היא מצמידה אליי מכשיר כלשהו ולחץ אדיר נכנס לי בתוך האוזן וינק את כולי. הרעש היה נורא, של צלצולים ויניקה. הרגשתי שעוד שניה המוח שלי יוצא מהאוזניים.

אלו היו 10 הדקות הכי מתסכלות, מגעילות, לא נוחות וכואבות בחיי.

ואז היא עברה לאוזן השניה.

שוב הרגשתי כאילו שואבים לי את החיים ואת המוח בפרט, ואז גם החדר התחיל להסתובב וכאב לי הראש.

היא סיימה אחרי כמה דקות נוספות והרגשתי כאב ראש נוראי ושכל העולם מסתובב סביבי במהירות מטורפת.

היא אמרה לי לנוח כמה דקות כדי שהראש שלי יפסיק להסתובב וכשקמתי,

זה היכה בי!

רעש נוראי, של גרירת כיסאות, פתיחת דלתות, צעדים, צפצופים, צעקות, רכבים...

כל רשרוש, רחש, לחישה, זמזום, קול.. הכל נשמע בצורה החדה ביותר. כאילו שיש לי שמיעה ביונית למרחקים.

כל צליל צורם, גורם לי להתכווץ מכאב ואי נוחות. אני לא יכולה לסבול את זה! העברתי יד בשיער ושמעתי את החיכוך בין היד לשיער, את החיכוך של הג'ינס...

כשיצאתי מהמרפאה זה היה פשוט נורא, הרגשתי שכל העולם צורח, צווח, מצפצף, צועק.

אני רוצה את השקט שלי!!

והאוטובוס, אלוהים... איזה רעש היה באוטובוס.. תמיד כ"כ רועש בפנים !?

איזה תסכול.

מה שכן, המוזיקה בmp חדה וחזקה מאיי פעם, ואני אפילו לא צריכה לשמוע על העוצמה הכי גבוה, האמצע מספיק לי ביותר.  :)

טוב, נאמניי. יש לי עוד שעה עד שאני אלך לעבודה, אז אני אלך לנמנם מול תוכניות הבוקר.

אני פשוט אוהבת את השיר הזה,

שוב לא שקט (לעזאזל) - רוקפור

שפחתכם.

אתמול יצאתי לי בספונטניות קרוב לחצות עם חברה שלי, ליאת, ועם החבר החדש שלה.

הם חברים קרוב לשלושה חודשים, והם נורא בויפרנד-גירלפרינד כאלה. הם נורא דביקים, מתלטפים ומתנשקים. וזה נורא מעיק.

שלא תטעו לרגע, אני הכי שמחה בשבילה והכי מפרגנת, אבל אני שמחה שכרגע, במצב שלי היום, אין לי את זה.

גם כשהיה לי מישהו (סוףסוף) אף פעם לא הייתי מהטיפוסים האלה.

זה כ"כ לא אני.

בדיוק סיימתי שיחה עם אהובי ג'ק, ואמרתי לו שהפנטזיה שלי, נכון להיום.... זה ללכת לישון עם מישהו במיטה, כשהוא קורא ספר כשאני קוראת ספר לידו, וככה להירדם שנינו, כל אחד בצד שלו.

כי אחרי הכל, אחרי כל המרירות, כל התלונות, כל הבכיות,

דיי טוב לי כרגע.

על מי אני עובדת.

כשבדידות אינה פחד- כנסיית השכל

שפחתכם.

נ.ב- מזל טוב לאהובתי שמשתחררת בשבוע הבא.