אז חזרתי מפראג. נטולת מצב רוח ובדכאון תהומי. דווקא לא בגלל החזרה, טוב אולי קצת.
ככל הנראה גם החזרה לשגרה המעיקה וגם בחור (זה תמיד בחור..) שלא מפסיק לומר לי מילים יפות ללא כיסוי. מצד אחד מפתיע אותי בשבע בבוקר בעבודה עם שוקולד ונשיקה ומצד שני נעלם ליומיים. גברים. לא נמאס לכם מעצמכם?
טוב, אבל לא רציתי להתמרמר. תכלס אין לי באמת על מה. הקשר עם מושא תשוקתי מעולם לא היה כייפי יותר. נהיינו ממש חברים טובים והסקס הפף לשולי. כמה מוזר.. בד"כ זה ההפך. אנחנו יוצאים ומדברים כל הזמן, ומ"לא לערב חיים איישים" התחלתי להכיר לאט לאט חלק מחבריו, שזה ממש נחמד.
ואין דבר יותר כייף מלהסתובב עם החתיך הזה לידי ולראות איך כל הבחורות מסובבות אחריו את הראש ולדעת שאני חוזרת איתו הביתה בסוף הערב.
אני יודעת, מאוד שיטחי... אבל לא באמת אכפת לי :)
שבוע הבא יש לו יום הולדת 35. חיפשתי בכל פראג מתנה מגניבה ובסוף קניתי לו ארבעה תקליטי ויניל ישנים של מוזיקה צ'כית מקומית לחנות שלו. לא באמת התכוונתי שישמע אותם, אבל העטיפות היו מגניבות והוא אהב את המתנה. שבוע הבא נביא לו עוגה. לא שאני אאפה חלילה, אני טובה בלקנות.
טוב, אז קצת פראג.
חזרתי בתחילת השבוע אבל בשל שביזות יום א-ב-ג-ד-ה לא ממש היה לי כוח להעלות תמונות. לא שעכשיו יש לי, אבל עכשיו אין לי ממש מה לעשות במילא..
(לא זכורה לי הפעם האחרונה שיצאתי בשישי, אני עובדת כמעט כל שבת בבוקר ומרוויחה את לחמי! לחמי= בגדים ואיפור).
תכלס אין לי ממש כוח להעלות הרבה תמונות, אבל זוהי פראג.
העיר שהזמן עצר בא מלכת איי שם בשנת 1600....
(חלק מהתמונות הן מהאינסטגרם ובאיכות קצת ירודה כי הן מוקטנות משם)
כמו כל עיר אירופאית עם הרבה מאוד פסלים, יש גם כאלה משעשעים....
רוח הקודש (אההה.. רוח האינסטגרם) שורה על כל כנסייה.
כי קומוניזם זה כייף ומצחיק!
קצת בולבולים ממוזיאון הסקס המקומי. תכלס לא כזה משהו, אפשר פשוט להיכנס לכל חנות סקס ולראות דילדואים בחינם.
ה-סיבה לשמה טסנו לפראג: הופעה של ה Foo Fighters. ממש בקטן עם הגיטרה- דייב גרוהל.
תצטרכו פשוט להאמין לי שזה הוא....
קיטש אירופאי טיפוסי שיגרום לזוגות בחופשה רומנטית להאמין שהם יהיו יחד לנצח.
אותי מעניין לדעת כמה מתוך כל המנעולים שהיו לאורך הגשר, הזוגות ששמו אותם כבר לא ביחד. סביר להניח שרובם.
מסתבר ששישה ימים בפראג זה ממש הרבה, אז נסענו לנו יום אחד לדרזדן, גרמניה.
אין פלא שהם רצו להרוג את כל היהודים ולחיות שם לבד, גם אני לא הייתי מוותרת על הנוף הזה לאיזה יהודון :P
עדיין גרמניה. יקים מזדניים.
עדיין גרמניה. ברווזים נאצים.
עדיין גרמניה. החרטה הכי גדולה שלי בטיול היא שלא קניתי שרביט של הארי פוטר :(
חזרה לפראג.
ביום האחרון גילינו התקהלות קטנה באחד מהרחובות הראשיים בעיר ואז גילינו שנפלנו על יום הגאווה הצ'כי.
אז צילמתי כמה תמונות של אנשים מהקהילה שאוהבים לעשות פוזות למצלמה. מסתבר שזה כולם....
הגאים הכי חמודים במצעד ביי פאר!
הוא לא באמת עשה פוזה... הוא סתם אוהב להתלבש כמו אביר גאה.
לא ברור מה הוא, אבל הוא עדיין גאה.
קבוצה ממש גדולה הלכה עם הדגלים האלה, אבל אף לא אחד מהם נראה לי באמת נימול.
סתם גאה להחזיק את הדגל.
הוא סתם היה חמוד.
והם סתם היו טווסים.
זהו.
זה אומנם נראה כאילו הייתי רק במצעד הגאווה הצכ'י אבל יש לי בערך 600 ומשהו תמונות ומתוכן רק הקומץ הזה שהוא סתם מגניב וצבעוני.
לא רציתי סתם להעיק עליכם ב600 תמונות של נוף מקסים, ציורי ופסטורלי.
על אף תמונותי הרבות הן צונזרו ונותרו להנאתי בלבד :)
שיהיה לכם שבוע טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית
