בעודי יושבת לי היום בסלון כשרגליי על השולחן, קוראת להנאתי את עיתוני החג, אבא שלי מגיע, מתיישב מולי ולאחר שבחן את הרגליים שלי, אמר שהוא רואה ש חיי האהבה שלי בשפל רציני.
ואכן רגליי לא ראו את רצועות השעווה ומכונת הגילוח שלי כמעט חודש, והתמונה הייתה עגומה למדיי.
ואתם יודעים מה חשבתי על כל זה,
לא איכפת לי.
ולמה לא איכפת לי ?!
כי טוב לי ככה.
פעם ראשונה שהלבד הזה ממש לא מפריע לי.
(ונכון לעכשיו, הכל חלק ויפה.. אז אל דאגה.)
ולמשהו אחר לגמרי, תחרות הגביה של המוקד תגמר ביום ראשון הקרוב.
ועל אף צניעותי אני חייבת לציין שאני במקום הראשון.
ולמרות שזה עדיין לא רשמי, זכיתי בטלויזית פלזה 32'.
האמת ש...זהו.
היה קצר, אבל אין לי הרבה מה להגיד,
אז הריי לכם שיר שאני מאוד אוהבת-
לפנות ערב - עדנה גורן
בין ברושים יורד הערב,
הסתכלי, הצל קרב אלינו,
יחפים נלך בשדות השלף
כי היום, יפתי, עובר.
על כתפך ידי תנוח
וצלי על יד צלך פוסע,
מן הים עכשיו נושב הרוח
כי היום, יפתי, עובר.
בואי נשב, הכל רוגע,
בין עצי הפרדס היום שוקע
בעלי גפנים הצל נוגע,
בחורשת האקליפטוס כבר החושך מתחבא.
אך... אור שקיעה מאיר פנייך,
צמתך בתוך ידי מוטלת,
ושחורות שחורות הן שתי עינייך,
והיום, יפתי, עובר.
שימי ראשך אצלי על ברך,
בצמה השחורה אקלע לך פרח,
ציפורים שרות את שיר הדרך,
על חורשת האקליפטוס כבר הלילה מכסה.
אך... בין ברושים עולה ירח,
הסתכלי, כל כך שקוף הלילה,
במרחב שדות ינשוף צורח
ואחריו יללת התן.
שפחתכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית
