אישה יפה

רגע אחד דברנו זה עם זה, לפעמים יותר מפעם ביום, ולפתע, בלי שנרגיש, דברנו קצת פחות, ואז עוד פחות. ויום אחד דברנו כי צריך ולא נעים, והשיחה צולעת ומלאת מבוכה. כי ככה זה, וזה נגמר לאו דווקא בבום גדול, אלא במין התמוססות איטית שאין לה התחלה אבל יש לה סוף. והסוף הזה משאיר משהו חמצמץ.

ולפעמים אני נזכרת וחושבת על מה עברנו יחד, ואני מתגעגעת.....