אני שואלת את עצמי איך אני מצליחה להכניס את עצמי למצבים שאני לא יודעת איך לצאת מהם אחר כך.

אני לא יודעת איך נכנסתי למצב כזה מלכתחילה.

אני מודעת לזה שאני עושה טעות, ואני מודעת לזה שכל החיים שלי לאחרונה היו טעות אחת גדולה.

כל מהלך שעשיתי וכל דבר שעשיתי היה טעות מההתחלה.

ולפעמים אני לא מבינה איך דבר כזה יכול לגרום לי להיות מאושרת לשעתיים שלוש.

רק אחר כך אני מבינה איזו טעות גדולה עשיתי באותו הרגע.

אני יותר מידי תקועה בעבר, אני הולכת במקום.

אני לא בנאדם שיכול להתנתק מהר ואין מה לעשות.

אני יודעת שהדרך המהירה היא גם הדרך הכואבת ביותר.

אני פשוט לא יודעת אם זה שווה את זה.

אני רוצה הכל בחזרה

אני רוצה את החיים שלי בחזרה,

אני רוצה אותן בחזרה,

אני רוצה אותך בחזרה ואני רוצה את עצמי בחזרה.

יש לי דפים על גבי דפים של מחשבות.

אבל זה לא מה שיחרר אותי לשים את זה פה.

וכן, אני בכיינית, וחפרנית, ומה שלא יהיה.

פעם ראשונה שאני באמת אומרת את כל מה שיש לי להגיד.

עריכה:

פשוט בזבוז זמן כל העניין הזה.

בזבוז זמן להתעמק בזה ולחשוב עליך.

אני רק רוצה לסיים את זה.

אני לא ריבאונד של אף אחד.

היה טוב וטוב שהיה.