התברר שטעיתי לגמרי, והוא פשוט לא קיבל את המתנה שלי. ומה עוד, כשזעמתי ורציתי להחטיף לו עם מחבת, הוא מירר בבכי כי לא קיבל את המתנה שלי וכי חשב שנטשתי אותו.

אחרי הכל, אנחנו מחזיקים בקשר וירטואלי בלבד, ואין לסמוך על האימייל ישראלי. =.=

במשך החודשיים האחרונים, הוא כתב לי 5 אימיילים ואני כתבתי לו 2, אבל אף אחד מאיתנו לא קיבל אף לא אימייל אחד.

אני שונאת את זה.

אני כל כך שונאת את זה.

אנחנו עכשיו מתכתבים כמו משוגעים דרך המייל-בוקס של יוטוב.

אנא ממכם, תשכחו מקיומו של הפוסט הקודם.

החיים טובים.

זה נורא מעצבן כשאתה משקיע מאוד במתנת יום-הולדת של מישהו שנורא חשוב לך, והוא מקבל אותה, ולא מגיב. ואתה יודע שהוא אהב אותה, אבל הוא מתעלם ממך, אומר תודה לכו-לם חוץ ממך, מבחינתו אתה שווה לא יותר מנאד של חזיר.

זה מעצבן שהשקעתי יומיים שלמים כדי להקליט ליפאני שיר ליום-הולדת [שיר שהוא ביקש שאני אקליט בשבילו] ושהוא לא הגיב לי בכלל, אפילו לא יומיים אחרי.

וזה לא שזייפתי או משהו,

זאת הייתה אחת ההקלטות הכי טובות שלי.

זה כל כך מעצבן!

אני צריכה תמיכה רגשית.

נ.ב. מה זה "מוליכי שולל"?

עריכה-

בא לי ללכת אליו הביתה ולערוף לו את הראש עם מחבת!!!!!~@#%##%^*()&*($@^@$^$^^$%$&^%)

אהההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!! >_<

כוס אמא!!!!

אי אפשר סתם לשמח מישהו.

אדם יכול להגיע לאושר רק בכוחות עצמו,

לשמחה לא יהיה טעם אם מישהו אחר יביא אותה אליך.

אבל מה אם,

השמחה, לא באמת נמצאת שם?

מה אם,

אתה בטוח שאתה הולך לכיוון הנכון בחיים שלך,

ובפתאום, בבום אחד, אתה מגלה

שלא?

ומה אם,

אתה הוא זה שצופה במסכן שהטעה את עצמו?

מה אם,

הוא בטוח שאתה תגרום לו אושר,

כשאתה יודע טוב מאוד שלא?

מה אם,

הוא חושב שהוא אוהב אותך?

מה אם,

הוא חושב שאתה האחד והיחיד בשבילו,

ואתה יודע שאתה לא?

מה אם,

הכל שקר?

אתה מרגיש זבלה אמיתית,

למרות שלא עשית כלום?