המצ[ח]יק שבחיים [:

לא טוב לי.

יצאתי עם האנשים שאני אוהבת, אבל בכ"ז לא טוב לי. אני מרגישה מסכסכת ועדיין אותה אחת רעה שהייתי בכיתה ד', שאף פעם לא השתנתה. לאהוב שלי טוב, ושכל השאר יזדיינו

פשוט לא טוב לי עם עצמי

לא רציתי לצאת..מרוב הבושה לראות את הפרצוף שלו אחרי מה שעשיתי , אבל זאת לא אשמתי

הוא אף פעם לא הבין שחיפשתי אותו בכל אחד שרק ראיתי, שרק הכרתי

הצטערתי שבכלל עניתי לו אתמול

 .

נשבעת שלא האמנתי למה ששמעתי.. הרי זה לא יכול להיות!..הייתי בטוחה שהוא כבר שכח, הבליג על הכל ופתאום הוא בא ומזכיר לי דברים שאפילו אני שחכתי??

הייתי בהלם..עדיין לא הצלחתי לעכל.. כ"כ היתעצבנתי על אתמול.. שפשוט סתם יצאתי לשתות.. סתם בלי סיבה ! ככה כי הרגשתי סתומה,וכי רציתי לירות לעצמי בראש! ישר עליתי על ההזמנה הראשונה ויצאתי..

היינו 7.. בסוף לא נגעתי לא אפילו בכוס אחת.. רציתי להרגיש את הסתימות הזאתי לא רציתי לשכוח מכלום..

00:10 שיחה לאנה בצעקות "אאאאאננננננהההה לפני שנה לפני שנה את זוכרת זה היה היום זה היום!"

אני לא הולכת לדבר על זה עם אף אחד , לפחות לא עכשיו.. לא נשאר בי כוח או אפילו אומץ לנסות לדבר על זה

הבנתי לבד כמה שיצאתי מטומטמת והרסנית

"ואיך זה מרגיש ואין עתיד באופק

אין מקום שיש סיבה טובה להיות בו

ואיך זה מרגיש להיות תמיד בצד?

אף פעם לא באמצע..אף פעם לא קרוב

קרוב מספיק,לא לקחת חלק

ואיך זה מרגיש ואין לי חלום

אין לי געגוע.."

3>