די. אני צריכה להפסיק! להניח את הראש רק בלימודים..
כל שנה אני אומרת את זה ודומרת הכי רע שיש. יעני..אני כבר לא עובדת על עצמי ..
אז ככה. מתחילים ללמוד בגוש י"א י"ב..הם כולם שם כאלו פוזה..
התישבה לידי ילדה חדשה. למה לא ,בכיף..
חמודה כזאתי קוראים לה מאי.בהתחלה היא קצת מפחידה אבל רק צריך להבין אותה. להתחבר איתה באותו ראש..
כבר שבועיים ששומעים ממני רק שקט. אין לי כוח לריצות להתרוצץ לצעקות שלי ולשריטות האלה שלי. פשוט אין וואלה רק לבוא לבצפר להראות נוחכות ולברוח הביתה. לחדר. ולעזוב את זה שכל דבר בכיתה מזכירה אותו.יעני איפה שלא תסתכלי יהיה כתוב השם שלו או משהו שקשור אליו... אפילו למחשב לא היה לי כוח בימים האחרונים..היה בסדר. לא יותר
יעני הדבר היחיד שעשיתי זה להסתכל על ילדות כיתה ז' ולומר לעצמי "יאווו איזה מטומטמת הייתי. כיתה ז' יאוו!!!" חחח כמה שאני אוהבת את עצמי..
הפרידו אותי ואת טופז :( אני לא מאמינה. ליאורה אמרה שהם עשו את זה בכוונה אבל יאוו באמת חשבתי מה אני יעשה בלעדיה..
אז נכנסתי לכיתה. כולם התישבו ליד החברים הסתדרו במקומות שלהם ליד מישהו ואז היה שמה בפינה לבד שולחן ריק. הלכתי והתיישבתי בו..לא רציתי לשבת לבד. אבל כולם התישבו ליד מישהו.. אבל באותו זמן כ"כ רציתי את הלבד הזה. שיהיה לי קצת שקט. שהמורים ידברו ואני יהיה בעננים שלי.
ואז הכניסו את מאי לכיתה.. שלא היו עוד שולחנות אז התישבה לידי. חמודה דווקא.
דיברנו קצת ואז היא אמרה משהו ואז שתקתי כזה. והתחלתי לענות בצורה שקטה אז היא אמרה "מה אמרתי משהו לא בסדר?" ובכלל לא שמתי לב לשינוי הגדול שהיה לי בקול. מאז שתקתי.
ואז עלה לי בראש כל מה שקרה בחופש. כל הפרצופים שהייתי צריכה לגלות. ואני באמת שכבר לא יודעת למה להאמין.
זהו פחות או יותר. יומיים פרועים.
המשך יום טוב לכולם ובהצלחה בשנה החדשה!!