מצידי שהמורה לתנ"ך ולאנגלית תלכנה לעזאזל (זאת עברית תקינה נשמות).
החלטתי שאני הולך לשים *** על המבחנים האחרונים בשני המקצועות הנ"ל ולא לתת להם ערך יותר מדי גדול,
אחרי הכל אפשר רפואה גם בלי תנ"ך ציון 100, ובקשר לאנגלית זה הולך להשתנות, למבחן הבא אני אלמד יותר ואקבל ציון יותר טוב ואחזור לממוצע 90 שהיה לי בשנה שעברה.
עכשיו צריך להתמקד בשני המבחנים שיהיו השבוע, ספרות ומחשבים.
החלטתי לעשות 10 יחידות מוזיקה (כן, זה אפשרי), אפילו יצא שאני אלמד הלחנה שזה נחמד ביותר (אתם עוד תקראו לי ד"ר לודוויג ואן מנדל =])
אגב לודוויג, החלטתי שלטרומבון שלי אני אקרא לודוויג ע"ש לוודויג ואן בטהובן, המלחין הראשון שהכניס טרומבונים לתזמורת (הסימפוניה ה 5 לאלה שמבינים יותר)

(זה לודוויג מחמדי, לא ספיציפי זה אבל מאותו דגם).
אחחחחחח, אין כמו ימי שישי בערב.
האווירה המוזרה הזאת של סוף השבוע ויש הקלה,
הלחץ מהמבחנים שיש השבוע,
מוזיקת ג'אז ברקע בעת כתיבת הפוסט (Charlie Parker למי שמבין בזה),
והיציאה שמתקרבת.