עקב מחשבות רבות ומרובות החלטתי לכתוב  פוסט  קטן  ומעצבן..

 למרות  שרוב הסיכויים אף אחד  לא  יקרא בו...  שלא נדבר יביט  בו..

 אתם פשוט רואים מלל רב נבהלים ובורחים.. ויש  כאלו  שלפעמים אכן קוראים  אך נשארים  בסימן שאלה  גדול  או  סתם  אומרים WTF

אוקי... אז  ככה הזמן שלנו רץ קדימה , בכל  אופן שלי  רץ.. אני  שמה לב  שהחיים חולפים  מולי ולא עוצרים לרגע. ולא עשיתי את כל מה שרציתי באמת עד החוקיות שלי על פני כדור  הארץ..

 כן כן אני אנוכי  עצמי חוקית עוד  מפחות  חודש זה אומר  שזהו אני אמורה להבין שהחיים האמיתים עוד  יותר מתחילים כמו שאומרים עד עכשיו  זה  משחק   ילדים ותרגול.. עכשיו  הדבר האמיתי מתחיל אחרי הצבא  כל החופש  והחיים שהיו לך  כשהיית  ילד  נגמרים.. שלא  נדבר שהצבא  גומר  אותך  חברתית ונפשית... ( לא  את כולם  חלק )

 אבל  אנחנו צריכים להתמודד עם  זה לא ? ככה זה  בחיים ... כמו  שאומר המשפט החכם  Life sucks and then you die

כן אכן  משפט חדש

אני אישית לא  רואה אותי מתקדמת כל כך בחיים האמת שאני אפילו מפחדת להתקדם..

 מאז  ומתמיד  היה לי את  הפחד של  חוסר הצלחה.. לרוב  אני  מצליחה שאני רוצה  וכשאני יודעת  שאני לא  אצליח  בדבר  מסויים  אני פורשת לפני  שאקרא  לעצמי לא  מוצלחת.. חסרת  תועלת  וכו'.. כן כן  זה נשמע  לכם  מטומטם אבל  כל  בן  אדם  ודפקות שלו לא ככה ?

הלימודים-  השנה האחרונה לא  אמורה להיות קלה ? אצלי היא  רק  קשה  ... הם  פתאום מקשים עלינו בבית הספר.. מקפידים שנגיע   ושיט ... \: מה  שגורם  לכאב  ראש  בלתי  פוסק  ולעישון  יתר בגלל עודף  או  יתר  עצבים.. אבל  גם  עם זה אני חושבת שאני  אצליח בסופו של  דבר להתמודד...

זכרו.. או  יותר  נכון  אני  צריכה לזכור Life sucks and then you die :] כל  אחד והבועה  שלו לא ?