אני מפנה את  הפוסט הזה אלייך.  ( תנסי לקרוא אותו לבד בלי עוד  אנשים סביבך .. ) ומקווה שתביני את מה  שכתוב  בו.. ולא  תסתכלי  עליו כעל  בדיחה  מהלכת ותקחי אותו  ברצינות.

תעצרי לרגע ותחשבי כל  כך הרבה שנים  יחדיו היינו זו לצד זו ובשלב  זה הגיעה  סופה של חברות  מופלאה  של כל כך  הרבה שנים.

אפשר לומר  שאת  זרקת  אותה פשוט ויתרת עלייה  בשביל אחרים

או  כי סתם  נמאס לך כבר.

אבל  כמו שאומרים  חברים " במים או  באש ".

אני לא מאשימה  אותך.. את עוברת תקופה מבלבלת  ולא  קלה  בחייך .. הרבה  תיסבוכים ובעיות עם  ההורים ואפילו עם  אהבות   נכזבות  .. כו'..

 עמדתי לצדך עוד ועוד.. גם שהחלטת  להרים ידיים מדברים מסויימים תמכתי בך ללא  הרפיה כל  שהי

אבל  בזמן האחרון את  התחלת לרדת למעמקי הים וקשה לי ללכת  אחרי  לשם  ניסיתי  לעזור לך   לצאת מהמעמקים אבל  את  המשכת לשקוע את  זרקת  דברים שבעתיד  את  תתחרטי עליהם

 אולי את עצרת  חשבת והחלטת  שבעצם את רוצה  להמשיך לשקוע  בזה עמוק לתוך המים הקודרים והחשוכים.

את צריכה להבין יקירתי אני לא תמיד  יכולה להיות שם  בשבילך לפעמים אני צריכה גם את השקט של עצמי זה לא משהו  נגדך .

לא לא! שלא תחשבי  שאני שונאת אותך. היו פעמים שאמרתי אני שונאת אותך אבל זה רק  כי היו לנו  ריבים  טיפשים

אני זוכרת  שרק  נפגשנו לפני כ6 שנים... שנה  הבאה  כבר יהיה 7

שתינו היינו  קטנות  רק  בתחילת גיל הטיפשעשרה נכנסנו  יחדיו  לשערי  התיכון  הרבה דברים שעשיתי איתך אני לא  יכולה לשכוח אותם

 כמו ההופעה שלי הראשונה את היית שם איתי ( או  יותר  נכון  בסביבה ) זה אחד האירועים  החזקים החקוקים בראשי.

הצלת  אותי הרבה פעמים מפליטות  פה שלי  שיכלו להביא  בערך למותי.

אני חייבת לך  על זה הרבה

 אבל את חייבת לנסות להבין את הצד שלי..

 כואב לי לראות איך את זורקת את כל העתיד שלך לצד... :\ איך  שאת  זורקת  את החברות  הזו רחוק ממך ואומרת  בטח  דברים  כמו " היה וטוב  שהיה " אני לא הייתי אומרת  דבר  כזה לעולם.

החשבתי אותך לאחד האנשים הכי  קרובים לליבי . אני חושבת שאת  ואמא שלי היחידות  שראו  אותי איי פעם  בוכה.

אבל בזמן האחרון הכרת  אנשים חדשים  ושוב  זרקת אותי לצד כיאלו  שאני לא קיימת

 \: ודיי נמאס לי , אני מרגישה לפעמים כמו  בובת  סמרטוט שלך.. אני ספגתי השפלות שלך ללא  הפסק והקשבתי לדבריך  גם  שראשי היה מוטרד  בדברים  אחרים

את בזמן האחרון  עוברת תקופה קשה... אבל את לא  היחידה .. אני מגלה דברים שמשאירים את  ראשי באלפי מחשבות

 למה  איך  ומתי.. ועוד  שאלות נוספות..

 את לא יודעת  את זה כי לא נראה  לי שמישהו  יודע... \:

בכל אופן עכשיו אני משאירה בידך  את ההחלטה של הידידות הארוכה הזו..

 כרגע היא בשאלה...

תנסי לרגע לזרוק  את  כל הריבים בצד.. ותחשבי  . אני יודעת  שלא נתתי פה  פרוט  ארוך אבל אני מקווה  שתביני את זה  מהמילים  הקצרות.

רק שתדעי לך שאת חסרה לי ויש לי תמיד מקום  בשביל  בלב .

אני אסכם את  הפוסט הזה  בשיר  :

My Twin

The neck and then the chain
The head is hung in shame
The neck and then the chain
The head is hung in shame
I thought that you had grown
That you would carry on
But now that I have gone
What else has been withdrawn

You used to be like my twin
And all that's been
Was it all for nothing
Are you strong when you're with him
The one who's placed you above us all

I think of love
I let it pass
It feels like fire
But it won't last

What is it coming to
I'm unwilling to go on
You have lost
No one has won