fuck the easily offended

I never climbed the water tower

but someday I will

and when I do I hope the water doesn't spill

cause then we're all gonna get

very wet

זאת תקופה של שינוי, של עשייה. לא הייתה לי כזאת המון זמן.

אני הולך להופיע בשירותרום ב-15 לדצמבר, עם להקת הגדוד שעכשיו כן קיימת, ושיר בומבה לפנים בשפת הקודש :P

מוציאים אותנו מהבסיס כדי שנעשה חזרות, השגנו חדר במתנ"ס, נגנים, ציוד, הכל. נגן פתאום יצא מהגדוד, מצאתי אחר.

והכל זה אני, פתאום אני מזיז דברים, מרים את הכל על הכתפיים. כנראה שכל מה שהייתי צריך זה סיבה.

אז פתאום החיים יותר מעניינים [:

השיר למעלה הוא חלק משיר שכתבתי לידידה, חלק לא קשור לשיר עצמו, אבל הוא ממש מגניב :P

והדף עם השיר עצמו נעלם לי, אז זה מה שנשאר T_T

daddy's got something big coming.

כה, ברור.

כולם כלכך שמחים לתקל אותי שאני מרגיש כמו הווטרבוי במשחק פוטבול.

רק שכרגע אני עולה למגרש.

נחמד לחיות ככה סתם. ראיתי סרטים כל היום.

אני אחזור מחר, לא שכזה נורא שם. פשוט שהיה יכול להיות אחרת.

אבל לא, אני לא מסתכל על אנשים אחרים יותר בשאיפה להיות מה שהם. זה בולשיט.

אני לא צריך להיות הגיבור הגדול עם תג יחידה ומבט רצחני בעיניים ובחורה נתלית עליו מכל צד.

אני רק צריך בחורה מכל צד :P

ונשבר לי הזין מכל המטומטמים האלה שמרגישים כאילו שברת להם ביצה בזה שיצא לך משהו טוב. לא אכפת לי שתפרו לי שבת, הל, אני יוצא ראשון עד רביעי. אבל זה בשביל לבוא ולנפח חזה ולהגיד "אל תשכח מי הבוס פה".

צחקנו צחקנו, אבל אתם בקושי משתלטים עליי כשאני לא מנסה. אם הם לא עובדים איתי, למה שאני אעבוד בשבילם?

ואל מי בכל זה אני בכל זאת חוזר בסוף היום?

רק אליי, אני מנחש. וזה לא בהכרח דבר רע.

אני לא מצטער על כלום. רק על העולם המסריח שאני חי בו נכון להיום.

במקום אחר, בזמן אחר, דברים היו נראים יפים יותר.

אולי היום כבר הייתי מת מאוברדוז של הרואין [:

נ.ב. - וואו, התקופה האחרונה מלאה בהמון מוזיקה מגניבה וסרטים מצוינים [: אפילו זמן לישון אין לי כשאני בבית