 "בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל" |
| 7/2009
לעולם לא נהיה מה שהיינו. יש לנו את כל הדברים הקטנים האלה, התגובות שלך אצלה, התגובות שלה אצלך, השיחות שלך, הסמסים ממנה, השקרים שלך, השקרים שלי, הרצונות שלי, השאיפות שלי, הקנאה שלך, חוסר האמון שלי, חוסר האמון שלך, הבגידות שלי, הבגידות שלך, הטעויות הקטנות האלה שעשינו, הבורות הקטנים שכרינו לעצמו במו ידינו. כל הידידות, כל הידידים, כל המסיבות בהן היית שיכור, כל הימים בהם בכיתי עלייך. הפעם ההיא בה הכרחת אותי, הפעם ההיא בה טרקתי לך את הדלת. זה לעולם לא ייעלם, ולעולם לא ייתן לי להסתכל עלייך כמו שמישהי מסתכלת על האדם איתו היא רוצה לחיות. והגיע הזמן להתחיל לעכל. הנה לכם, תסכול טהור יחד עם החמצה מרה שמתנקזים להם מהחורים שתמיד ישארו.
עריכה: והלוואי ופשוט תסתום את הפה הגדול שלך ותפסיק לנסות לשכנע אותי כמה אתה צודק וכמה אני פרנואידית, אלא פשוט תשפיל מבט ותמלמל "את צודקת, טעיתי, אני מצטער".
| |
|