 "בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל" |
| 7/2009
set them up just to knock them down זו בטח היד החמימה שלו שאוחזת בהיסוס ביד שלי ומושכת אותי לרקוד, העדינות הזו שבה נוהגים בהתחלה עם מישהו חדש, כשאתה לא יודע איך לעכל אותו ואיפה בדיוק נמתחים הגבולות. "צודקת, הוא חמוד". אני לוחשת באוזן שלה והיא מחזירה לי חיוך מתגרה "אז קדימה, הוא גם ככה מסתכל עלייך כבר חצי שעה.." ואני מחזיקה את עצמי, לא לגעת, לא להעיף מבט, רק שלא יחשוב שזה בסדר. חדש לי מדי, עניין הפאבים הזה. בסוף הערב הוא עומד בכניסה ומחייך, "כבר הולכות?", ואני כבר מרשה לעצמי להרגיש כאילו חלק ממנו שייך לי בלעדית והמילים שלו נוחתות רק על האוזניים שלי. חיבוק מהיר מול הכניסה, "אני אוהב את הסגנון שלך." ואני מרשה לעצמי להנות מהמילים הקטנות האלה, מהמגע העדין, ובעיקר מהמחשבה שאני לא צריכה לראות אותו יותר לעולם.
| |
|