לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל"

Avatarכינוי:  ההיא בלי ההוא

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2009

פתאטי.


התלבשתי כל כך יפה בשבילך.
אם היינו סרט, עכשיו הגענו לסצינה הזו בה אני יושבת על  מדרגות הכניסה לבית שלי,
מחכה לך. אני לבושה בשמלת נשף ארוכה ויוקרתית, כזו שלובשים רק פעם בחיים, באירועים
מהסוג הזה. ואני מחכה לך. ומחכה ומחכה.
אבל אנחנו לא. אז אני מסתובבת ברחבי הבית בגופיה ותחתונים, מפה לשם בלי מנוח,
לא מבינה איך שוב עשיתי את זה. איך שוב נתתי לעצמי ליפול בפח. איך שוב חיכיתי וחיכיתי,
קיוויתי וקיוויתי, בעוד אתה לא השקעת אפילו חצי מחשבה.
אתה מנסה להתנער מהאשמה, כאילו זה בכלל נשמע הגיוני. "אבל לא עשיתי כלום",
"ככה תוותרי עלינו?" מבלי לרצות להבין שהתוצאות של מעשינו מדברות בשם עצמן, ולפעמים
אין מה לדבר יותר אחרי שמה שנעשה- נעשה.
בלי תירוצים ובלי הזדמנות שנייה, ככה נגמרנו.
נכתב על ידי ההיא בלי ההוא , 15/8/2009 16:37   בקטגוריות איכס, סדקים, פרידה  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



38,159
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לההיא בלי ההוא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ההיא בלי ההוא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)