לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל"

Avatarכינוי:  ההיא בלי ההוא

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2009

דווקא כשהכל היה צריך להיות בסדר.


כשנשבר לך הלב, זה בדיוק כמו שכתוב בספרים. זה לא רק נפשי.
אתה ממש מרגיש את הגידול הזה שפתאום תופס לו מקום של כבוד בבטן שלך.
אתה מרגיש אותו גדל וגדל, מתפשט למעלה דרך החזה ומתיישב גם בו.
אתה מרגיש את זה מגיע דרך הושט לגרון, מקשה עליך לבלוע.
אתה מרגיש את זה ממשיך לעלות ולא מתייאש, מטפס דרך העורקים,
דרך קנה הנשימה. אתה כבר לא נושם אותו הדבר.
אתה מרגיש את זה כובש גם את האף והפה, שמתעקם בלי שתשים לב.
אתה מרגיש את זה מחבק את העיניים וסוחט אותן עד שלא נשאר עוד כלום,
אתה מרגיש את זה עולה לך לרקות, משתק כל עצב של היגיון.
ואז זה מגיע, אתה הרי מרגיש את זה.
אז מגיע ה'קליק' הקטן הזה שמסמל את הסוף.


ואז כל מה שנותר הוא לשים מהר כפכפים,
ולחפש מטאטא.
נכתב על ידי ההיא בלי ההוא , 20/8/2009 18:25   בקטגוריות סדקים, צלקות ישנות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



38,159
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לההיא בלי ההוא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ההיא בלי ההוא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)