לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל"

Avatarכינוי:  ההיא בלי ההוא

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

כל מה שאני אזכור מהלילה האחרון איתך


מילקשייק יקר מדי בנמל החשוך של ת"א, אני מנסה לגרום לנו להיראות
קצת יותר כמו זוג וקצת פחות כאילו אתה חייב להיות כאן כי אני מכריחה.
יד מגששת, דחויה. המלח הזה באוויר, גם מהים אבל בעיקר מהעיניים.
"אני צריך לחזור.. זו נסיעה ארוכה הביתה", אתה אומר לי במבט ריקני,
נהג המונית שממלמל "זה בסדר, יש לי עוד כמה דק', אתם לא חייבים
להיפרד עכשיו"..

ובעיקר אני, ממלמלת לו חזרה,
"לא חשוב, נתמודד."


עריכה: 02:55
איזו חוצפה יש לך להתקשר אליי שיכור לחלוטין בשעות הקטנות של הלילה
רק בכדי להגיד לי שאתה מתגעגע אליה ואני לעולם לא אגיע לקרסוליים שלה,
ואז לסיים את השיחה ב"אני אוהב אותך".
ואיזו טיפשה אני שאני לא מצליחה להירדם אחריי דבר כזה, איך אני לא מצליחה
לבלוע את העלבון הצורב הזה ולהפסיק את הדמעות האלה שבכלל לא מתאימות
לאווירה המיליטנטית שאני אמורה להיות שרויה בה.

עריכה: 11:23
אני יודעת איפה טעיתי. אני מפסיקה לשחק עם ילדים קטנים.
מהיום, רק גברים בשבילי.

נכתב על ידי ההיא בלי ההוא , 15/10/2009 18:54   בקטגוריות איכס, כעס, צלקות ישנות, סדקים, פרידה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


38,159
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לההיא בלי ההוא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ההיא בלי ההוא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)