"בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל" |
| 11/2009
רסיסים על הכר
אני רואה את החיוך שלך מתפשט לקצוות חדשים בלחיים
כשאתה מבחין במבט שלי, נעמד מולי ולא בטוח מה לעשות
וכל מה שמתחשק לי הוא לזנק עליך, כאן ועכשיו
אבל איך אומרים, 'לדברים טובים שווה לחכות'
איתך אני במצב מתמיד של 'לשמור משהו לפעם הבאה',
כאילו אני משקשקת מפחד שאם נסיים הכל כאן ועכשיו
לא תהיה לנו שום סיבה לרצות לראות אחד את השנייה שוב
ובעודי מריצה בראש את כל ה"ואם" וחורצת גורלות בראש
מעט שיכור ולא אובייקטיבי,
היד שלך כבר עמוק מתחת לחולצה שלי, מטפסת את דרכה
מעלה והשפתיים שלי עמוק בתוך הצוואר שלך
בפאב עם כמה חברים אתה יושב קצת רחוק מדי
וזה מפריע לי בצורה חדשה, כאילו אני צריכה להרגיש את הירך
שלך ליד שלי בכדי לנשום באופן סדיר
אתה מבין הכל גם מבלי שאני אדבר כמו שאתה תמיד נוטה לעשות
ושולח זרוע ארוכה ומושך אותי אליך, ואני נושמת שוב.
פחדתי מהמצב הזה. פחדתי שאני אאכזב או לא אהיה כמו
שאתה מצפה ממני להיות, אז דאגתי להכין אותך מראש.
"היי סוויטי, אל תהיה כבד מדי."
והנה אני פוקחת עיניים מוקדם כל כך בבוקר ומתעוררת מכורבלת בך,
רואה את עינייך נפקחות אט-אט לקראתי ולוחשת לך באוזן
"שיקרתי. תהיה כבד."
בחיי שכבר הספקתי לשכוח כמה אני אוהבת אותך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ההיא בלי ההוא