 "בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל" |
| 12/2009
History Book אנחנו כמו ספר ישן שמונח על המדף מולי. אם אני מדפדפת קצת, זה לא קשה לצלול אל בין דפיו ולהתמכר לתחושה הישנה הזו. הנסיך והנסיכה, עם כל הבעיות שבעולם וכל הפגמים כולם, שנלחמים בהכל ולא מבינים שמה שאוכל אותם, אוכל אותם מבפנים. ואיזו תחושה ממכרת זו, לטבוע בתוך ספר כזה. לצפות לסוף הטוב שיגיע, להתפלל אליו.. ואז, להגיע לדף האחרון, שהוא בכלל ריק ולא מכיל שום סוף. לא טוב, ולא רע. קראתי אותו כבר פעם, ובאותו הלילה לא נרדמתי כלל. אי אפשר להאשים אותי, ספרים טובים באמת תמיד משאירים עלייך את חותמם. ובדיוק בגלל זה, עכשיו אני משאירה אותו על המדף ולא נוגעת יותר מדי. אפילו כשאתה רוצה שאגע. כנראה שמאזוכיסטית אני כבר מזמן לא.
נ.ב. המחמאה היומית: "אם לא היה לך חבר, ולי לא הייתה חברה, כבר מזמן לא היו עלייך בגדים." ובנימה אופטימית זו, נתראה בעוד שבועיים או חודש..
| |
|