"בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל" |
| 12/2009
Misery Business
איזו טיפשה אני שאני בוכה על דבר שרציתי להשתחרר ממנו כל כך הרבה פעמים.
זרועותייך החזקות שנעלו אותי צמוד אלייך זמן רב כל כך, אותן הזרועות בהן נלחמתי
לא פעם בכדי להשתחרר ולנשום קצת בכוחות עצמי.
אתה, עם כל השטויות שעשית וכל הדרכים בהן חשבת שאתה מציל אותנו ובעצם
קברת, אתה, עם הרצון הבלתי נתפס שלך להרוס ולנפץ כל חלקה טובה שהייתה בי
בלעדייך. ועלייך אני בוכה? אני בטח מטורפת לא פחות ממך.
והנה, "אל תגידי שלא אזהרתי אותך", יש לך מישהי חדשה לפרוק עליה עול.
כמה נוח, אתה אפילו לא צריך להוריד את ה"מאוהב" מרשימת התכונות שלך.
וזה לא שלא צפיתי את זה מיליוני שנות אור מראש, עוד אז, בלילה הראשון שלי בתוכך,
כששאלתי אותך אם אתה מסוג האנשים שחייבים בחורה בכדי לנשום.
גימגמת קצת ואמרת לי שלא, אבל ידעתי. עוד אז ידעתי שזמני קצוב.
ובסוף השתחררתי. והייתי על גג העולם, ליומיים בדיוק. עד שהחלטתי לקפוץ .
ושם למטה, לא חיכה לי אחר מלבד האדם היחידי שאי פעם היה אכפת לו מספיק
בכדי לחכות כל כך הרבה.
אבל נפילות שכאלה אדם לא יכול למחוק בכמה נשיקות רטובות וליטופים ממכרים.
וחבל שכך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ההיא בלי ההוא