"בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל" |
| 1/2010
Hangover
לימדו אותי לא להאמין לבחורים שאומרים "אני לא יודע, אני צריך קצת זמן לחשוב על זה.."
רק שמעולם לא שמעתי את המשפט הנ"ל. עד היום. כל הסיטואציה מטרידה אותי ברמה שלא
חשבתי שתטריד. ז"א, ממתי אני לא זו שאומרת שאני צריכה קצת זמן להתאפס, קצת זמן לעצמי?
אולי הוא שווה את הזמן הזה. אולי זה סתם זמן כזה של להירגע, כי קצת חדש לו שוק
הפנויים-פנויות ומי כמוני יודעת כמה התחלות חדשות [אחרי סופים גרועים] יכולות להיות
מפחידות. אולי. ואי אפשר להגיד שהוא לא מקסים, כי הוא מלטף ומחבק, ויודע להגיד
בדיוק את מה שאני רוצה לשמוע, ודאמ, איך שהוא מנשק...
אבל לימדו אותי. אז אמרתי לו שלא. חבל.
פיסה קטנה מהנפש:
הרגע בו אני מרגישה הכי קטנה והכי מושפלת, הוא הרגע בו אני חוזרת הביתה
ומרגישה קצת שורף על הסנטר, כי מה לעשות, הבחור שלי שכח להתגלח,
רואה קצת סימנים אדומים על הצוואר, כי מה לעשות, הבחור שלי היה רעב,
אבל בעצם לא בטוחה בכלל שהוא הבחור שלי.
בינתיים הוא מרגיש ככה, אפילו שהוא קצת מפוחד, אז עד שהוא לא יפיל אותי חזרה לאדמה- אני בעננים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ההיא בלי ההוא