 "בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל" |
| 1/2010
להדליק את השמש זה גדול עליי להיות שוב הבחורה שלא מספרים לה הכל, ורק מגמגמים לה ליד האוזן מילים יפות שבאות מלב לא שלם ששברו כבר אחרות. אני לא רוצה לנסות לתקן אותך, לעטוף אותך בשכבות צמר גפן מתוק עד שתשכח הכל, כי אני יודעת שלא תשכח. גם אני לא שוכחת. ואביתר בנאי הזה מטפטף לי אל תוך התודעה דרך החורים הקטנים שיש לך בין האצבעות בשניות הקצרות לפני שהן משתלבות עם שלי, כאילו מזכיר לי שאתה לא בשבילי. וזה גדול עליי, להסתכל לך בעיניים ולא להבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר "איפה היית כל השנים האלה נשמתי, חיפשתי אותך", כי אני יכולה להישבע שפעם הייתי מבינה. אתה חומק לי מבין האצבעות, דווקא כי אני לא מחזיקה מספיק חזק ורוצה להראות לך שאני לא לוחצת. אולי אפילו יותר מדי לא לוחצת. בטח הגיע הזמן להבין שאני בחיים לא אהיה האהבה הראשונה שלך, כמו שגם אתה לא תהיה שלי. ואף פעם לא יהיה דבר כזה שוב, "אהבה ראשונה" כשלא רואים בעיניים, אבל אולי זה דווקא בסדר. אולי אנחנו, שנינו, נהיה בסדר. אוף, בוא כבר.
| |
|