 "בארץ הלוהטת הזו מילים צריכות להיות צל" |
| 2/2010
מחדש השם שלך שוב מרצד לי המסך, כל אות כאילו נבחרה בקפידה ומתאימה בצורה מושלמת לחברותיה. אני ממלמלת לעצמי שאני לא אענה הפעם, אבל עונה. על מי אני עובדת. אתה תמיד מתקשר אליי בשמירות, "סתם חשבתי עלייך", מפזר גרגירי חול מאדמת המדבר שלרגלייך בין המילים שאתה משחרר באלגנטיות לאוויר. עוד לא החלטתי אם אני אוהבת או לא סובלת את הקול האדיש הזה שלך, את הצחוק המשוחרר בין השורות. "ראיתי שטיילת.. תמונות יפות יש לך שם, ילדה יפה" לוחש לי כאילו בטעות. והכל אצלך כל כך קליל, כאילו שכחת את הטעם של הצוואר שלי מתחת לשפתיים שלך, כאילו מעולם לא ישבתי מכורבלת במעיל שלך בערב קריר מול הים והרגשתי אותך נושך אותי באוזן ולוחש שאתה מטורף עליי. היה היה, ועכשיו כלום. רק רמזים קטנים ודקיקים שמנווטים את דרכם מבין שפתייך אל אוזניי, רסיסים מיניאטוריים של כל מה שיכולנו להיות ואנחנו לעולם לא נהיה. וסתם. פשוט סתם. סתם אני עדיין חושבת עלייך.
עריכה: לפעמים כשאין, זה נחמד סתם לדבר על זה.
| |
|