אני לא בטוחה אם כל הסיפור הזה קורה כי אני טובה מדי, או כי אני רעה מדי.
ובעצם, אני כבר לא בטוחה איזו מהאופציות אני מעדיפה, אז אני פשוט
נותנת לשאלה לשקוע ומנסה להחלץ מהמצב הזה על הצד הטוב ביותר.
אתם יודעים, הצד הזה שאף פעם לא קיים.

כשהשחר בוהק באופק, אני חומקת בעדינות מבין זרועותיך בעוד אתה ישן.
איך הגעתי אליהן בכלל? זה מרגיש כאילו עצמתי עיניים ונתתי לעצמי מנוחה
לכמה דק' בודדות, וכשהתעוררתי כבר הייתי מוקפת בך. 
מצחיק מה אנשים מסוגלים לעשות בשביל כמה דק' של אושר שלא נגמר,

בידיעה מוחלטת שהדק' שיבואו מאוחר יותר יהיו מייסרות פי כמה וכמה.  

נ.ב.
יכולה, אבל לא רוצה. זה שווה הרבה יותר מפשוט 'לא יכולה', אתם יודעים.