לפני 4 שנים.

-"אני רוצה מישהי כמוך."
-"זו הבעיה איתי.. תמיד 'מישהי כמוך', ולא אותי."
-"גם אותך אני רוצה.. זו את שבעייתית."
-"וואלה."

לפני 3 שנים.

-"היינו מסתדרים מעולה יחד, מה?"
-"כן.. אני החברה המושלמת. לא מקנאה, לא מתבכיינת."
-"לא רק בגלל זה.."
-"אני יודעת.."

לפני שנתיים.

-"עדיין לא מצאתי אחת כמוך, את יודעת?"
-"מצאת מאות טובות יותר, מה אתה סח?"
-"ממש. מה איתך?"
-"אלפים שלא מתקרבים אפילו. מרוצה?"
-"אין לך מושג עד כמה."

שנה שעברה.

-"את לא מרגישה את זה?"
-"את מה?"
-"החמצה."

קצת מלוטש, אבל בסדר. אף פעם לא התיימרתי להעביר מציאות נטו.
לאלוהים יש תוכנית גדולה יותר עבורי, אז אין שום טעם שתישאר אצלי בין השורות.

למרות שאני מודה שלראות אותך מחייך אליי בתחנה המרכזית ממש עושה לי את היום לפעמים.