|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
"כפויית טובה" הוא אומר לי
אחרי שדאגתי, החזקתי לו את היד, ניגבתי לו את הדמעות, בכיתי איתו, בכיתי עליו,
כעסתי עליו, לימדתי אותו, שמרתי עליו, דאגתי אפילו קצת יותר מדי, ביקשתי שלא,
הרשיתי שכן, ציפיתי, החזקתי אותו על הרגליים, הרמתי אותו מכל נפילה, ליטפתי
לו את האגו, הרדמתי אותו בין זרועותיי, גירשתי לו את החלומות הרעים, נצמדתי
בלילות הקרים, חגגתי לו ימי הולדת שהוא באמת לא סבל בהם, הקשבתי לכל הצרות,
ניסיתי לפתור את כל הבעיות, האמנתי לכל הסיפורים, קניתי את כל השקרים, העלמתי
עין מכל הנפילות, גרמתי לו לרצות להיות טוב יותר, לחשוב גבוה יותר..
ואחרי כל זה, איזו בחורונת באה, נותנת לו אור ירוק להשתכר כמה שבא לו והופ,
היא "החברה המושלמת" והם הולכים להתחתן. ולא שזה משנה, שיהיה במזל טוב,
אבל פתאום הוא גידל הרבה ביצים שם, בחודשים האחרונים, והוא אפילו מעז להגיד לי
שהוא בכלל מתבייש שאי פעם היינו ביחד ושאני כפויית טובה.
חע.
מקווה שאתה בכלל מאמין לעצמך בייבי, כי אותי לידך אין לך כבר מזמן.
| |
14 מחשבות אקראיות
1. מצחיק שיותר קל לי לרוץ בבסיס מול כל הפלוגות מאשר בבית מול הים
2. כל כך הרבה ספרים היו יכולים להיכתב עלינו אם רק היה לנו כוח
3. כבר אין לי חברים אמיתיים. ולא בגלל שכל העולם חלאה אחת גדולה,
אלא פשוט בגלל שאני עייפה מכדי שיהיה אכפת לי ממישהו שהוא לא אני.
4. הטעם המוזיקלי שלי הידרדר עד כדי כך, שבכל פעם שאני מוצאת שיר בודד שמוצא חן בעיניי אני שומעת
אותו אלפי פעמים כל הסופ"ש עד שאני לא יכולה לשמוע אותו אפילו עוד פעם אחת.
5. פעם קראו כאן אנשים שהיה אכפת לי מהם. עכשיו לא קוראים פה אפילו אלה שלא אכפת לי.
6. אני לוקחת בקלות-ייתר את מעבר הדירה הצפוי בסוף החודש. אני כמעט מרגישה שהתבגרתי.
7. נמאס לי מהתפקיד הנוכחי שלי בצבא. אני נהנת לשלוף אותו מול בחורים שמגששים את דרכם איתי
בפאבים ולדבר על זה כאילו זה מינימום להציל את העולם, אבל באמת-באמת שנמאס לי.
8. לפעמים אני חושבת שלא באמת מגיע לי הכל, לא כל הדברים הטובים ולא כל הדברים הרעים.
ואז מבינה שזה מה שנראה 'איזון'.
9. סוף כל סוף הגעתי למסקנה הצפויה- עדיין לא התגברתי. ועברו כבר חודשים רבים וטובים.
10. אולי הבאתי את הכל על עצמי, הצורה שבה נדבקתי אליו וסירבתי להאמין שזה נגמר. הנה,
אתמול הוכיח לי יפה מאוד. יפה מדיי.
11. אני 'כבדה' מדי בזמן האחרון, בהרבה מובנים
12. עוד לא החלטתי אם אני צריכה לבכות או להיות מרוצה ואנוכית. מוזר, בדר"כ קל לי יותר בסיטואציות האלה.
13. אני חושבת שזה גאוני, יודעת שכל השאר חושבים שזה פתאטי ותלוש מהמציאות,
ובכל זאת עושה את זה. זה בטח אומר משהו.
14. טוב, אולי לא.
כן, בהשראת השעה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ההיא בלי ההוא