|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אל תעשי לי כאלה עיניים
אתה גבוה. ענק, אם יורשה לי לומר. אני צריכה להרים את כל הראש ולא רק את המבט שלי
כדי לפגוש את עינייך, וזה חתיכת הישג כשזה מגיע מבחורה שמתנשאת לגובה של 1.76 מ'.
אני מותחת את הזרועות שלי וכורכת אותן סביב צווארך ונצמדת, ואתה מביט בי בחיוך קצת
עקום בעודך זז באי נוחות מולי וממלמל "היא יוצאת חמשו"שים.. היא תכף תגיע."
אני כאן, כל כך מולך וכל כך שלך שוב, ואתה מדבר איתי על החברה החדשה. אני מציצה במבט
שלך בפעם האחרונה ורואה שם רק גועל. כל מה שמתחשק לי לעשות הוא לצרוח "הייתי כאן קודם",
וזה כל כך לא הוגן.
החלום הכי נורא שהיה לי אי פעם. ניתוח שלא כולל "את מתגעגעת לאקס שלך", מישהו?.
עריכה:
בעיניים בוערות ואצבעות רועדות, חיפשתי את האהבה שלך היום בתחתית
הקופסא הענקית שמונחת במעמקי הארון שלי. ולא מצאתי.
שמור
   
| |
מחדש
השם שלך שוב מרצד לי המסך, כל אות כאילו נבחרה בקפידה ומתאימה בצורה מושלמת
לחברותיה. אני ממלמלת לעצמי שאני לא אענה הפעם, אבל עונה. על מי אני עובדת.
אתה תמיד מתקשר אליי בשמירות, "סתם חשבתי עלייך", מפזר גרגירי חול מאדמת המדבר
שלרגלייך בין המילים שאתה משחרר באלגנטיות לאוויר. עוד לא החלטתי אם אני אוהבת
או לא סובלת את הקול האדיש הזה שלך, את הצחוק המשוחרר בין השורות.
"ראיתי שטיילת.. תמונות יפות יש לך שם, ילדה יפה" לוחש לי כאילו בטעות.
והכל אצלך כל כך קליל, כאילו שכחת את הטעם של הצוואר שלי מתחת לשפתיים שלך,
כאילו מעולם לא ישבתי מכורבלת במעיל שלך בערב קריר מול הים והרגשתי אותך נושך
אותי באוזן ולוחש שאתה מטורף עליי. היה היה, ועכשיו כלום.
רק רמזים קטנים ודקיקים שמנווטים את דרכם מבין שפתייך אל אוזניי,
רסיסים מיניאטוריים של כל מה שיכולנו להיות ואנחנו לעולם לא נהיה. וסתם. פשוט סתם.
סתם אני עדיין חושבת עלייך.
עריכה:
לפעמים כשאין, זה נחמד סתם לדבר על זה.
| |
patience
יכולת להיות הכל עבורי, באמת שהיה לך את הפוטנציאל, ואפילו שיחקת איתו קצת, מול הפנים שלי.
ודווקא רציתי, זה נשמע לי נחמד, רענן כזה, לשבת איתך בשדות הפתוחים ולהתכרבל לך בין
הידיים או להסתכל לך עמוק בעיניים הכחולות האלה ולצחקק בזמן שאנחנו מתנשקים.
התאמת לי לכל הפנטזיות המסובכות שלי, אני מודה. ואלוהים יודע כמה זה קשה לי למצוא מישהו
שמתאים לכולן. ורציתי אותך בין המחשבות של איך השם שלי ייראה ליד שלך וכמה נוח זה
כשאתה מחזיק לי את היד ברחוב, אני עדיין רוצה. אבל אני ילדה גדולה, ויודעת שדברים כאלה
לא באמת מחזיקים, כשאומרים "דברי איתי בייבי" ולא מדברים.
אז טעיתי גם השבוע, ובניתי עלייך כדי שתסגור לי את השבת המזופתת למדיי הזו שלפני
השבועיים העמוסים הקרבים אליי, וקצת איכזבת. אבל מה אני מתבכיינת? כאילו שאני לא רגילה
לבחורים כאלה, שהם רק מילים יפות.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ההיא בלי ההוא