|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
כל מה שאני אזכור מהלילה האחרון איתך
מילקשייק יקר מדי בנמל החשוך של ת"א, אני מנסה לגרום לנו להיראות
קצת יותר כמו זוג וקצת פחות כאילו אתה חייב להיות כאן כי אני מכריחה.
יד מגששת, דחויה. המלח הזה באוויר, גם מהים אבל בעיקר מהעיניים.
"אני צריך לחזור.. זו נסיעה ארוכה הביתה", אתה אומר לי במבט ריקני,
נהג המונית שממלמל "זה בסדר, יש לי עוד כמה דק', אתם לא חייבים
להיפרד עכשיו"..
ובעיקר אני, ממלמלת לו חזרה,
"לא חשוב, נתמודד."
עריכה: 02:55
איזו חוצפה יש לך להתקשר אליי שיכור לחלוטין בשעות הקטנות של הלילה
רק בכדי להגיד לי שאתה מתגעגע אליה ואני לעולם לא אגיע לקרסוליים שלה,
ואז לסיים את השיחה ב"אני אוהב אותך".
ואיזו טיפשה אני שאני לא מצליחה להירדם אחריי דבר כזה, איך אני לא מצליחה
לבלוע את העלבון הצורב הזה ולהפסיק את הדמעות האלה שבכלל לא מתאימות
לאווירה המיליטנטית שאני אמורה להיות שרויה בה.
עריכה: 11:23
אני יודעת איפה טעיתי. אני מפסיקה לשחק עם ילדים קטנים.
מהיום, רק גברים בשבילי.
| |
see ya in hell
פתאום באמצע הדרך אפופת העשן וריח השתן שבין נמל ת"א למסוף ארלוזורוב,
עם מכנסיים קצרים מדי, שיער לא מסודר מספיק ובלי שום טיפת רגש באוויר,
הבנתי שמגיע לי הרבה יותר ממה שנתת לי בתקופות הכי טובות שלנו,
הרבה יותר מכל מה שהבטחת ולא קיימת, ובטח שהרבה יותר
ממה שלא הבטחת כלל.
| |
פתאטי.
התלבשתי כל כך יפה בשבילך.
אם היינו סרט, עכשיו הגענו לסצינה הזו בה אני יושבת על מדרגות הכניסה לבית שלי,
מחכה לך. אני לבושה בשמלת נשף ארוכה ויוקרתית, כזו שלובשים רק פעם בחיים, באירועים
מהסוג הזה. ואני מחכה לך. ומחכה ומחכה.
אבל אנחנו לא. אז אני מסתובבת ברחבי הבית בגופיה ותחתונים, מפה לשם בלי מנוח,
לא מבינה איך שוב עשיתי את זה. איך שוב נתתי לעצמי ליפול בפח. איך שוב חיכיתי וחיכיתי,
קיוויתי וקיוויתי, בעוד אתה לא השקעת אפילו חצי מחשבה.
אתה מנסה להתנער מהאשמה, כאילו זה בכלל נשמע הגיוני. "אבל לא עשיתי כלום",
"ככה תוותרי עלינו?" מבלי לרצות להבין שהתוצאות של מעשינו מדברות בשם עצמן, ולפעמים
אין מה לדבר יותר אחרי שמה שנעשה- נעשה.
בלי תירוצים ובלי הזדמנות שנייה, ככה נגמרנו.
| |
...fooled me twice
אני כל הזמן מעבירה את הסרט של ה24 שעות האחרונות בראש מההתחלה ועד הסוף
והדבר היחידי שעובר לי בראש הוא איזה מזל יש לי שהשכלתי לבקש ממך לראות
תמונות, שהשכלתי לבדוק אותך פה ושם. ולחשוב שאם לא הייתי עושה את זה, ברגעים
אלה ממש הייתי חושבת עליך ומחייכת במקום להתמלא בחלחלה.
לא באמת אכפת לי מה אתה אומר שעשית או לא עשית, והאמת? ציפיתי שתבכה עליי יותר.
מזל שכבר למדתי שממך אי אפשר באמת לצפות למשהו.
עוד רגילה מתחילה לה ואני לבד, כבר התרגלתי למצב הזה של פרידה-טרום-רגילה.
פעם קודמת זה היה כייף, אין שום סיבה שזה יהיה שונה הפעם.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ההיא בלי ההוא