לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

כל מי שגבר שימחא כף



כינוי: 

בן: 26

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2021


לפני שנה, הייתי רגיל לישון עם ילדה יפה,
ריח מדהים
נר דולק בצד
מוזיקה של לילה
והייתי מלא בלאגן בראש.
לאן ללכת? מה הלאה? למה עדיין מוזר? וחסר?
אבל מדי פעם, היה לי רוגע,
כשהייתי נצמד
מרגיש את החום
הטרנינג הבז'
או התחתון שטיפה קרוע
"קחי את את הכרית הנוחה"
"טוב אני פותחת קצת מזגן כי אני יודעת שאתה מת"
"לאלא, הפעם את בצד הזה, את תמיד מביאה לי"
"נרדמת כבר?"
והיו מריבות
חוסר הסכמות. הכלות לא ברורות
כשגם כל כך אהבתי אותה. רציתי רק להמשיך להיות שם בשבילה. וגם לצאת משם.
היה שבוע קשה, שיחרור ראש בצפון.
כשחזרתי, החלטתי לעבור עיר. לא יכלתי לשאת בזה.
והיו תוכניות, וידעתי שלאט לאט אצא מזה.
אבל הקשר המשיך. כל פעם קובעים גבולות קצת אחרים.
פעם אחת ידידים כשהיא בכלל שוכבת עם אחרים. פעם אחת נפגשים ונשארים. לפעמים מחליטים שדי, אבל .. משהו שם לא מתנתק.
בסוף, היא החליטה לעצור. חסמה אותי.
באותו הזמן שבו
הכל התחיל להחמיר.
ההקרנה לרגליים לא פסקה, והתחילה להתגבר לאגן.
אבל המשכתי, כי הרגשתי שזאת הדרך. וראיתי המון זוגות בת"א, בעיקר עם תינוקות, וקינאתי בהם כל פעם. אבל כתבתי לעצמי - אל תקנא, תאהב להם.
רציתי זוגיות. רציתי משפחה. רציתי אפילו ילדים.
ואז
פתאום צץ הכאב גם בצד ימין
ירך, אגן
מותניים שורפות
הרגשה של בחילה מהגב ושריפה וחולשה, הכל בוער.
הייתי אז מלצר
במשמרת ההיא
שלא רק שלא יכלתי לחייך, כמעט בכיתי ללקוחות בפנים.
בהפסקה, התקשרתי להורים. אחרי שנתיים מחוץ לבית, ומאז הטיול
אני לא עומד בזה
אני עוזב הכל וחוזר אליכם. הכל כואב לי. ממש.
לא הבנתי לאיזה מצב הגעתי.
לא אכלתי. לא בישלתי. לא יכלתי לנקות. לא רציתי לזוז מהמיטה כמעט, ולא הצלחתי ללכת גם כמו שהצלחתי לפני.
פ א ק.
כל מה שאהבתי תמיד, פיזיות, עבודה, תנועה, יוגה, במה, חלומות. לעזור לאנשים, לנקות, לבשל. הכל. מה. מה קורה.
ואז התחלתי לבכות.
בשביל כל השנים שלא בכיתי בהן.
זה לא עצר.
פיזיותרפיה. רופאים. יוגה טיפולית. דיקור.
ובוכה.
אני רק מתגעגע אלייך, אלוהים!!!! כמה אני מתגעגע!!
אני רק רוצה שתהיי פה ותרגיעי אותי
שתכיני לי רגע אוכל שהוא רק אהבה
שתלטפי את הדמעות האלה
אהבה
הכל כואב לי
בבקשה
תהיי פה
בבקשה.
אבל היא לא בלופ הזה.
והיא לא יכלה להיות פה בשבילי.
וזה לגיטימי, כי הגיע לה להתקדם, מכל הכאבים שגרמתי לה. מכל החששות, החוסר ביטחון, הבילבולים. שנינו רצינו כבר משפחה.
וחודשים
אני רק רוצה לראות את הפנים שלה
שיחזירו לי את התיאבון, ליום אחד
שיחבקו את הכאב ויגידו שאוהבים אותי למרות זאת
שיאמינו בהחלמה שלי.
עברתי הרבה שיט
אבל תמיד חשבתי שאצליח לגבור
טיול שלם לבד
מחדש מסגרות כרוני, לבד
הדרך בסוף היתה קיימת.
לא חשבתי שזה יגיע..
הלואי שזה יעבור כבר
ואצליח להתגבר עלייך
ועליו
ועל השנתיים האלו.
נכתב על ידי , 14/12/2021 00:41  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Me, Myself& I ב-12/1/2022 17:03
 




עד היום הייתי שנים

שנים

במסע אחר חיפוש והכלת הדיכאון

אינסוף מקום

תגיע, תופיע, תתפשט מסביב

קח אותי לכל מקום שאתה נמצא בו.

שונא אותו. ומכור אליו?

כל כך קל.

 

 

בוקר טוב

היום אני מחליט

להתחיל מסע אל האושר.

לא להסתכל אל הדיכאון. הוא שם מאחור. אני כבר מכיר אותו מכל זווית אפשרית.

אושר

אני נותן לך מקום

בתקופה הקשה הזאת

הגוף כואב לי בלי הפסקה כבר קרוב לשנה

אני מסיר את הפחד של העתיד שלי

אני נותן לתקווה לבוא ולמה שיגיע להגיע

אני משחרר אותך גוף יקר

תהיה מי שאתה

אני מבטיח לטפל בך ולתת לך להיות אתה

אף אחד לא יירד עליך

ואתה שחר יקר

אתה חזק ברמות

הגיע הזמן שלך להחזיר את החיוך

אני יודע עד כמה היית תלוי במשקפיים של השיחרור של הגוף

אני יודע שאתה הכי יפה לך כשאתה ילדותי ושמח

אני יודע שזה קשה כשכואב

אני יודע שאתה מפחד

מאוד

אני איתך כאן

תסיר אותו

יש בך עוד המון דברים

והם הולכים לצאת החוצה

לרפא אותך

את החיוך ההוא שלך

את הנפש

את הסטרס

את הגוף.

אתה תהיה חזק יותר משהיית

ומאמין בעצמך יותר מאי פעם

ומי שיהיה לצידך יזכה

כי אתה מלא אהבה

 

הכל חולף.

נכתב על ידי , 3/12/2021 10:49  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Super Stupid ב-4/12/2021 00:09
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdbshachar אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dbshachar ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)