פות: שלום לכם! הלילה, הקמנו קומונה בביתה של נבוכדנצר, מה שמאפשר לנו לכתוב פוסט משותף. אז... הבטחתי פוסט פירוש, אבל שלא כהרגלי... שיקרתי!!!

...

מילא. נבוכדנצר הציעה נושא. אני שוקלת בחיוב לאמץ אותו.

אז הנושא היומי (אני מופתעת ונרגשת בדיוק כמותכם) הוא:

פוליטיקלי-קורקט!:

נבוכד: פוליטיקלי קורקט, פירושו בתרגום מילולי- נכון מבחינה פוליטית (או לחלופין- נכון מבחינה נימוסית). כלומר: ניסוח עדין ודיפלומטי של דברים קשים ונוקבים.

לדוגמא, אם פות תגיע יום אחד לבית הספר עם "באד הר דיי" רצחני ותיראה כאילו שהיא נעצה מספר לא מבוטל של אצבעות לתוך השטקר, גם אם נורא ארצה לומר לה שהיא נראית זוועה ושתלך לבכות באיזשהו מקום אפל רחוק משאר הציוויליזציה, אומר לה בנימוס, כיאה לפוליטיקלי קורקט: "פות, מה דעתך על מייק אובר חדשני? חשבתי, אולי, לבוא אליך אחרי ביה"ס ולנסות עליך את הבייבי ליס שקיבלתי ממש לפני שבוע, או שמא תרצי שאעשה לך צמות על כל הראש? את תיראי כה מגניבה!!"

או לחלופין, אם אדבר עליה עם מישהו אחר, לא אומר שהיא נראית זוועה, או מכוערת, כי אם: "מאותגרת מבחינה אסתטית " או: "מוגבלת ויזואלית".

זה יישמע הרבה יותר מנומס, וסביר להניח שזה ייגרום לחביבתי הרבה פחות צער.

אני, נבוכדנצר, גם פיתחתי סלנג אישי שמכיל צירופים עם המילה "עילג" (מאותגר, לקוי) כמו: "עילג רוחבית" (שמן) ו: "עילג אינפורמטיבית" (אהבל). נסו את זה, זה משחרר. במיוחד כשאומרים את זה לערס- הוא לא מבין את הבדיחה ומתבונן סביבו בבהלה בעוד שאר הסובבים פורצים בצחוק רועם ופרוע, שכן הם, בניגוד אליו, הבינו את הפואנטה.

אתם יכולים גם להעיד על עצמכם באופן הבא, כדי למנוע מעצמכם השפלות מיותרות-

אם עשיתם שגיאת כתיב בעוד שניסיתם להקליד משהו בפומבי, אל תאמרו: "סורי, אני כה אידיוט. אני אלך ואנעץ את הראש שלי בקיר עכשיו. טיפשטיפשטיפש." כי אם: "אני מתנצל, שכן אני עילג גראפית (ותודה לפות על שמצאה את ההגדרה המתאימה)".

הצורך הזה, להיות מנומס ואסתטי כלפי הסובבים נולד כנראה מכיוון שבתחילה, כשכולנו עוד היינו בבונים מאותגרים שכלית, היינו זורקים שלל הערות מעצבות-אישיות שכאלה (יא מטומטם!), ולרוב סופנו היה שהיינו מוצאים את עצמנו נעוצים בסמטאות חשוכות בתנוחות לא נעימות לעין, שכן אף אחד לא אוהב לשמוע שהוא לא משהו, ואם המישהו הזה הוא אני, הוא לא יהסס להוכיח לכם את זה באופן פיזי מאוד (מחככת אגרופים במבט מרושע).

האחות החורגת האכזרית של הפוליטיקלי קורקט הינה האירוניה. הכוונה במילה זו היא שימוש בניסוח מחמיא ורב-תואר כדי להביע ציניות או זלזול ברעיון או באדם מסויים. סתם כך, לשם הדאחקות.

ל-דוג-מא: אם מישהו מתהדר בפניך במספר הרב (והפיקטיבי, כך יש לשער) של הבחורות שהוא זכה לשגל עד-כה בימי חייו, תוכל לענות לו באירוניה מופלגת: "הו, רב-זיין מופלא שכמוך, עשה לי ילד!" בעוד אתה למעשה מטיח בפניו באכזריות את האמת המרה: "יא גיק אידיוט אחד, הבחורה היחידה שתזכה אי פעם לשגל בימי חייך תעשה את זה בחיוך, ועוד תדרוש ממך על זה כסף! או דמי משמורת!"

הו, כמה מרושע מצידי.

ובנימה גיקית זו, אעביר את זה לידידתי פות, המופלאה שבמופלאות והמגניבה שבמגניבות (לא באירוניה, כמובן.)

אליך, פות!

פות: נבוכדנצר- לא יכולתי לנסח את המושג טוב יותר!!

שלא תטעו- עזרתי! ועוד איך עזרתי! ישבתי פה ליד נבוכדנצר, עודדתי אותה בקריאות "הידד!" מאולצות ופיטמתי אותה בפופקורן! שדה תירס שלם הילדה הזאת חיסלה!!! מיליארד סינים גידלו את זה! אה. לא. סינים זה אורז. נו, מילא. 

היא חיסלה את זה לפני שהספקתי להגיד: "הו לא! נבוכדנצר!! זאת האצבע שלי!!! לאאאא!!!"

נו ניחא, 8 אצבעות, 10 אצבעות... מספר זוגי! מי סופר?...

ולכשנסתיימה האפיזודה הקורקטית, נעבור ל-זה. זה, נו.

[סליחה! הייתי חייבת לשחרר עוד קו לאוויר העולם אחרת לא הייתי מרגישה שלמה עם עצמי.]

היום ידידי- התעוררתי.

פתחתי את החלון- יום משעשע וידידותי לסביבה נתפרש לפני: השמש צייצה, הציפורים זרחו ושלל אנשים מגניבים היו מוטלים סביבי בשלל פוזיציות וקריאות של אנשים שברגעים אלה ממש התעוררו מדיבור בקול רם מדי של אדם רנדומלי. לא אני, חלילה! גם אני התעוררתי מאותה הסיבה בדיוק!

כך או כך, חווינו יום רצוף בשלל שנינויות משעשעות אשר לרובן אין פה מקום, אך ישנה שנינות ראוייה לציון, אשר ראוי לבטאה פה.

נבוכדנצר, ברגע של הומור, חירפון על וחוסר שפיות משוועים, נשכבה על הרצפה על גבה כמו ג'וק הפוך שמנסה לחזור לרגליו ויללה: "חתלו אותי!!!! ווואאאאההה!!! חתלו אותי!".

זה היה משעשע.

[עוד קו! איזה יופי! איזה פלא! החינניות בהתגלמותה! אני שוקלת לעשות עוד אחד. לא, בעצם לא.]

תם טקס ההקלדה, הקהל מתבקש לקום ולפצוח בשירת ההמנון הלאומי- "התקווה" של סאבלימינל.

יומטוב,

ומילות סיום של נבוכדנצר: בואו לבקר!! טוב... בי? זהו, לא?

פות: בואו לעצרת היום!!! יהיה נפלא! פטריוטי ונהדר! וכאלה, נו... ואפילו יועברו שם מסרים פוליטיים חתרניים! כן! שווה!