החיים כאן-לא קל...

חצי רגל בפנים חצי רגל בחוץ..

לא יודעת מה לעשות..

כמה זמן לא נכנסתי לכאן..

לא הייתי כאן

התרחקתי

הרחקתי..

אנשים..

הדחקתי..

נפגעתי..

צחקתי..

עבדתי..בעיקר עבדתי..

נדלקתי..

בכיתי..

נכבתי..

נכוותי...

כלכך הרבה דברים

כלכך קצת זמן

רצון עז לעדכן..לספר..לא לשמור בפנים

היכולת..מעטה..

מטעה..

עייפה..

עירנית..

מספרת..

ביישנית..

נשמע כמו פרסומת לWOW אבל זה לא..

אלו החיים שלי

או לפחות התמצית שלהם..

אני צריכה להתמודד בשבוע הקרוב עם משהו נורא קשה

החלטה גורלית

אבל באמת גורלית

עניין של חיים או מוות..

בעיקר של מוות..

ואני צריכה להחליט איך הוא יהיה..

שקט רגוע נכון

או כועס עצוב כואב...

בכל מקרה מצפה לי אכזבה מעבר לפינה..

יהיה לי קשה.

לאנשים חשובים או שהיו חשובים פעם יש יומולדת החודש..

לרובם לא אמרתי מזל טוב

לחלקם אני עוד מתלבטת אם להגיד..

לא יודעת אם אני מתגעגעת או לא.

אני מתגעגעת

אבל אני לא יודעת אם זה נכון להתגעגע אליהם.

המחשב חזר.

קשה לי לכתוב פה..

לא כי אני מפחדת שאנשים יראו את זה כי אנשים בטוח כבר אין פה..

אני מפחדת לראות את זה.

לעשות סדר לשניה בבלאגן ולראות איך איבדתי לחלוטין קשר למציאות ונקשרתי לחור הזה שנקרא ברגר קינג.

כאילו שאבו לי את הנשמה..

את החיים

החברים

המשפחה.

אבל אני כלכך נהנת שם..

אני מכורה לשם

זה כמו סם..

הוא עושה לי רע

אבל גם כלכך טוב.

בכל מקרה..

היום היה נחמד.

יצאתי לשם שינוי וגם ישנתי..היה כיף

התגעגעתי לנמט ולענבל.

מחר אולי נצא שוב..

ישנם שינויים אבל נתרגל ונסתגל..כמו לכל דבר בחיים....