שמעון הערס

מה זה מצעד הגאווה?  

מצעד = צְעִידָה, פְּסִיעָה

גאווה - יְהִירוּת, הִתְרַבְרְבוּת, הִתְנַשְּׂאוּת

האם זוהי פסיעת התרברבות?  צעידת התנשאות?

לפני כמה ימים ראיתי שביל של נמלות אש צועדות להן בתהלוכה בכניסה לבית שלי. הטור היה משהו כמו מטר וחצי של צבע ארגמני בוהק. מצד אחד הן היו בשלהן, קטנות ממני פי מליון וחצי. לא ממש כוחות. מצד שני זה הפריע לי. זה היה בפאקינג כניסה לבית! . מתכננות השתלטות עוינת על הגינה המטופחת שלי ומשם..... מי יודע מה יכול לקרות? 

ג'יזס... נכנסתי לסרטים שהן יעלו לי על הנעליים ומשם יגיעו לטסלה. יעקצו אותי בישבן המקומט שלי בזמן שאני מנסה בכח לעשות רושם על נהגים אחרים בכביש (עוד אגיע לזה)

אז מה עושים נגדן? הדברה?

כן ביצ'!!! עפתי על הקקות האדומות כמו מכת ערוב. שפכתי גרגירים, ריסוסים, מים רותחים, מים עם סבון, מים עם שמן, מים עם גליצרין וכל מה שהיה לי עם סימן של גולגולת עליו). גמרתי אותן ג'ינג'יס חאן סטייל. וכמו שאני עומד ככה עם כלי ההשמד בידי, מרוצה מעצמי (ציון עממי), אני מרגיש עקיצה ברגל. איכשהו אחת מהן הצליחה לשרוד ולתקוף אותי. ולמה לא בעצם? הן לא התגרו בי. לא פגעו בי. סתם עשו את מה שהן אוהבות לעשות. ללכת בטור בסבבה שלהן. אבל אותה נמלה הזכירה לי משהו חשוב. כאילו צעקה :

"הי שמעון! חלאה! אנחנו פה להישאר! אררררררררר"

זה לא שהתחלתי לדבר עם נמלים. לפחות לא בחלק הזה של השבוע. 

אבל היה משהו בדבריה. הן חלק מהסיסטם בין אם אתה מרוצה או לא. גם מי שלא מסוגל להכניס את זה לראש שלו יבין זאת בסופו של דבר. זה לא שאפשר להדביר אותן ואז נגמר העניין. אחרי שבוע שבועיים הן חוזרות ולא משנה מה אתה עושה. אז אפשר להמשיך להלחם, אפשר להמשיך להתעצבן, לצעוק, לרמוס, להשמיד, לרסק, להכאיב, להרעיל שוב ושוב ושוב ושוב. זה לא יעזור. 

מה אתה עושה עם זה, זה עניין שלך. אני החלטתי לחיות איתן בשלום כל עוד הן לא עוקצות אותי. שיעשו מה שבא להן עם מי שבא להן מתי שבא להן. זכותן המלאה, ולא זה מענייני או עיסוקי. 

רגע...חשבתם שהתכוונתי למצעד הגאווה שהיה השבוע?... אוי... ממש לא. זה רק בראש שלכם.