ובכן, שלום לכם חברי הענווים.
אני מקווה שאתם בבית, רגועים, שלווים וליד מזגן.
בעצם... לא... ממש לא אכפת לי.
אבל אני כותב את זה כדי שתבינו כמה אני סובל! שכן, אני נמצא עכשיו באוטובוס מירושלים לחיפה.
ואין זו סתם נסיעת אוטובוס רגילה, הו לא... אני נמצא באוטובוס הכי צפוף שראיתי אי פעם בנסיעה בין עירונית!!!!- טם טם טםםםם
טוב נו זה לא כ"כ דרמטי אבל שתבינו, כל כך מפוצץ פה שאנשים עומדים במעבר! ואין מקום לגרגר אורז מסיבי! (אמ.... 0_ם)
בכל אופן, לי יש יחסית מזל כי אני מצאתי מקום חמים (!) ו"נעים" במדרגות של הדלת האחורית.
זה בזכות הקשרים שלי עם אלוהים. אני אצתרך באמת לשאול אותו למה הוא שונא אותי... למה?? ללמההה? זה בגלל מה שעשיתי לזקנה הזאת? זה לא היה בכוונה.... היא כבר הייתה מתה!
פשוט תתעלמו מהשורה האחרונה.... O_o
כפי שראיתם מקודם, אני אכן הייתי בירושלים.
באתי לפה ביום שישי ועכשיו אני עוזב ביום שני.
בעיקרון היה כיף, אבל כצפוי גם לא קצת מעצבן- נוותר על תיאורים נרחבים.
אבל אין ספק שמה שהכי מעצבן זאת הנסיעת אוטובוס הזאת.
והנה מבזק חדשות – האוטובוס מטפטף! כן! נופלות עלי טיפות מים מחור בתקרה.
אני בכלל לא חושב שזה אפשרי... כנראה שזה קשור למזגן. לפחות המים קרים...
בכל אופן, תעשו לי טובה. תשנאו את אגד! תשנאוווו!!! אהההה!!!אני שונא את אגד כ"כ!!!
אני מתחרפן פה.
יש לי תוכנית גאונית ביותר! אני הולך לחסום את החור עם מסתיק! מוהא הא!
ואז אני אחסום את כל החורים שמהם המנהלים של אגד נושמים והם ימותו מוות דביק וכואב.
(ובטעם מנטה עדין) הו... עוד דרך יצירתית למות.
עכשיו על הזמנים היותר נחמדים בטיול כמו אתמול.
אתמול אני ואחותי ראינו את הסרט The mirror mask ... אם אני זוכר נכון.
עשה אותו אותו אחד שעשה את המבוך. זה סרט ממש ממש משונה.
יש הרבה סרטים שמנסים להעביר בצורה מוצלחת את החוויה של לחלום. אבל הסרט הזה ממש הצליח.
החיסרון הוא שלפעמים הוא קצת משעמם... אבל גם לפעמים מאד מצחיק.
בכל אופן אחרי שאני ואחותי ראינו אותו היינו די מחורפנים... וממש התחלנו לצחוק בערך מכל דבר וזה היה ממש קשה כי זה היה אמצע הלילה וחבר שלה ישן על הספה ליד ולא רצינו להעיר אף אחד.
אבל לא הצלחנו שלא לצחוק ממש חזק...
על המסך של הטלויזיה היה את הסמל של הדי.וי.די. והוא זז מקצה אחד של המסך לשני וכל פעם שהוא פגע בקצה הוא שינה את הצבע שלו.
אז שיחקנו בנחש לאיזה צבע הוא ישתנה, האופציות היו אדום, ירוק, כחול וורוד.
ופעם אחת אמרתי צהוב ואחותי אמרה לא יודעת XD
ואז שיחקנו טריויה והיו עוד כל מיני קטעים... בקיצור היה משונה 0_ם
מכאן אני כבר לא כותב מאוטובוס המוות אלה מביתי הזנועה (צנועה).
עכשיו חזרתי מהרופא שיניים שעשה לי טיפול שורש.
מה בדיוק זה אומר? ובכן....
זאת תמונה שצילמו בזמן הטיפול שלי ולקחתי למזכרת.
כמו שאתם רואים, יש לי מין בורג ארוך מאד בתוך השן. לא עשו לי הרדמה בטיפול הזה.
אבל זה לא כאב כי השן מתה, זה היה ממש משונה... הוא קדח ודקר והזריק ומשך אבל לא הרגשתי כלום... ייפי!
שמתי שיר רקע חדש!
So Easy של Royksopp, שיר טוב.
חוץ מזה גם עשיתי תמונה חדשה!
שוב תלת מימדית אבל הפעם גם קצת דיג'י ארט.
היא נקראית The Lovers (האוהבים, למוגבלים שכלית בינכם)
בעצם כולכם מוגבלים שכלית כי אתם בני אדם... באסה לכם.
בכל אופן הנה היא:
נראה שהעבודות שלי נעשות יותר ויותר חושפניות.... 0_ם
תהנו D:
וגם תגידו מה שאתם חושבים או שאני אאלץ לנקוט באמצעים דרסטיים.
יש לי בננה!
ודבר אחרון, עוד יצירה שלי.
הפעם פרוזה (כנראה, אבל היא גם יכולה להיות סונטה) חביבה שכתבתי.
White Flower.
Slowly unraveling,
In the morning sun.
The white flower of your mind.
I dare not pick it,
I dare not touch,
That white flower of your hunch.
Slowly closing,
In the midnight moon.
And not coming back so soon.
If I could say,
If I could feel,
If I could nurture it, I will.
טוב עד כאן להיום חברי המאוסים והלעוסים.
היו שלום.
נ.ב.
מצטער שיצא ממש ארוך
תגיבו או שתרגישו את מלוא זעמה של הבננה!
(WTF?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: