שלומות.
משעמם לי.
ג'סי צריכה להתאמן על הכלי נגינה הסופר מודרני שלה (קלרינט כמובן)
אבל היא תצלצל אחרי שהיא תסיים. יאי!
האמת, זה ממש לא בסדר. זאת בכלל לא דרך לפתוח פוסט, אתם בני אדם אחרי הכל!
נסיון שני:
שלומות,
בני האנוש- תמותו. ^_^
יופי, אני כבר מרגיש יותר... אמ... כראוי D:
אז אנשים מסויימים חושבים שאני מתנשא ומגעיל.
ורציתי לכתוב על זה כמה דברים.
כמובן שאני מתנשא ומגעיל!
אתם קצת מפספסים... זה די הקטע שלי.
אבל אני לא מתנשא ומגעיל בצורה מטומטמת.
אני לא חושב שאני יותר טוב מכולם, אני פשוט אוהב להסתכל על דברים מנקודה מסויימת.
אני נורא אוהב להיות נחמד ונדיב.
אבל לא תמיד יש לי כוח. או שאני פשוט שונא אתכם... ^_^
בכל אופן, אל נא תישפטו אותי פן תישפטו... או שאני פשוט אהרוג אותכם בדרך יצירתית. יאי!
WELL, חוץ מזה אני חייב לציין אירוע סופר מיוחד.
ג'סי (יסמין) פתחבה בלוג חדש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11111111111
.קישור.
היא בקשה שאני אעצב אותו, זה היה חלקית לפי בקשתה. (כן אני מנסה להסתייג מהעובדה ששמתי ורוד... P:)
זה גם עשה לי חשק לעצב קצת מחדש בבלוג שלי.
חוץ מזה יש לי עוד הודעה.
בקרוב אני אסגור את הבלוג ואפתח אחד חדש.
אני רוצה לסגור אותו אחרי שנה, ככה מרגיש לי נכון.
כמובן אני אפרסם קישור לבלוג החדש פה.
היום אנדרי היה אצלי אחרי המתכונת בתולדות (שהלכה טוב דרך אגב)
זה היה ממש מטורף ומעוות.
בלעתי בננה בשלמותה ללא כל רחמים. אבל היא הייתה יחסית קטנה...
אז כן... הריאות שלי די התפוצצו להן מכמות הצחוק שהייתה.
וגם שלו. (שלו באמת)
הוא שתה מים ואז פתאום היה קול של ריאה מתפוצצת.
"OMG התפוצצה לך הריאה!!"
ואז הוא רץ לפלוט את המים בכיור מתוך חשש לטביעה (או שהם פשוט יצאו לו מהאף)
זה קרה לי עם קקאו פעם דרך אגב... הוא... יצא לי מהאף כי ממש הצחיקו אותי.
זה היה ממש ממש לא נעים, אבל ממש טעים.
זה בערך כמו להסניף סוכרזית.... 0_ם
.
.
... למה לעזזל הסנפתי סוכרזית??? "O_O
מה בשם הקבנוס חשבתי לעצמי?
הרבה יותר בריא להסניף סוכר חום.
אבל זה גושי וגס כזה >_<
בכל אופן! יש לי עוד משהוא להגיד חוץ מהתיאוריות על הסנפת חומרים ממתקים.
בעצם אין לי... זה די עצוב שזה כל מה שיש לי לכתוב עליו |:
טוב שתי יצירות!
יאיאיאיאיעי.
אני ממש מקווה שתקראו אותן, או לפחות אחת. כי אני חושב שהן מהיותר טובות שכתבתי. והן לא ארוכות ^^
(תקראו או שתצומקו לגודל צימוק מצומק וצימוקי!)
צליל.
לא אותו דבר.
יותר מוקדם או-
יותר מאוחר.
תיאור מיותר.
צליל בודד
מתנדנד.
רגע אמיתי.
ורגע לא.
אפילו הרגע,
איבד את הגדרתו.
דחליל.
מסתכל על השדה הרבה.
אז הוא דברים רואה.
לא כמו כל אחד אחר.
לא רק קש שם מסתתר.
מסתכל עד רדת החשיכה.
לשדה היא אז ברחה.
בגדים קרועים ודם נזל.
מישהוא גזל.
את התמימות.
בכזאת כמות,
היא רוצה למות.
נשענה על רגלי הדחליל.
הדחליל לא הוציא צליל.
רק חייך כי זה כל מה שיכל.
כשעל רגליו הדם נזל,
דמעות נזלו אז במקום הדם.
הדחליל ידע שזה מושלם.
נשמתה הייתה קרועה.
וגופה גם.
נשימתה פסקה.
והדחליל נדם.
מה יותר טוב מסיום מקברי כמעה?
אז זה הכל להיום!
להיתראות לכם חברי ואויבי (ומה שבאמצע)!
ואל תשכחו, אני תמיד מתחבא בצללים של החדר שלכם, מחכה שתרדמו {:
ותגיבו!!!!!!!!1
Fuck
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: