לא, היום לא תאכלו ספלים.
פוסט קצת יותר מושקע, מבחינה מנטאלית כמובן.
אבל לפני זה יש לי משהוא להגיד לכמה אנשים.
כל כמה זמן אני כותב פוסט שמטרתו לשעשע אותכם ולהביע אותי.
אין זה מנומס לרדת בצורה אכזרית על הנסיון הנחמד שלי לשעשע אותכם או על הביטוי העצמי שלי- כי זה כמו לרדת עליי.
אף אחד לא מכריח אותכם לקרוא פה.
אם הפוסטים יותר מידיי גסים/משעממים/סדיסטיים/על החיים העלובים שלי/גיא בשבילכם, פשוט צאו.
אם אתם עומדים בזה ורוצים לבקר אותי יהיה נחמד אם לא תקטלו אותי.
ואם אתם כן, לפחות תכתבו תגובה משלכם T_T
תודה.
ועכשיו לעניין פחות בלע...
היה לי חלום ממש ממש נחמד, אולי הכי טוב שהיה לי בהמון זמן.
למרבה הצער אני לא זוכר את כולו כי חזרתי לישון אחרי שהתעוררתי בפעם הראשונה.
אבל אני זוכר שרקדתי כזה וקפצתי במין עולם מושלם כזה והכל לא היה גשמי ובקושי היה כוח משיכה.
היה לי גם שיווי משקל ממש טוב אז רקדתי במין צורות ממש לא אפשריות והייתי ממש מאושר.
ואז גם התחלתי לעוף, הו! לעוף! TT_TT
נשמע כמו סרט שהייתי עושה רשימת סרטים שאני שונא במיוחד בשבילו... אבל כשזה קורה לך בחלום זה ממש מדהים.
אני חושב שאני יודע למה זה קרה.
באותו הערב קרה לי משהוא שקורה לי כל כמה זמן שזה בעצם מין סוג של... אופוריה לא מוסברת.
ואז אני נעשה עם מודעות רוחנית ממש גבוהה ונמצא במין סוג של מדיטציה תמידית... ממש כיף!
גם כתבתי שיר בזמן שהייתי במצב הזה ^^"
האצבעות שליטפו את זרם המים.
עוצרות את הזרם בנקודות מצויניות.
אחרי זה, את פני הלבנות מלטפות.
במגע רטוב ורך הן סוחפות.
אחרי זה הן איתי רוקדות ויש אור וחום.
צבעים פסטליים עוטפים אותי בכל מקום.
כמו פרח שפורץ, מתוך הגבעול,
כמו שמש שזורחת, אני שואף את הכל!
מושיט לך את ידי, ומציע לך לנשום.
לגעת בזרם המים המתוקים עם האצבעות,
לעצור אותו בנקודות מצויינות.
כן... עד כדי כך שמח T_T
למרבה הצער הרבה פעמים אחרי זה אני בדיכאון קל, כמו אחרי שאני משתכר מיין.
אבל זה שווה את זה :P
... בשניהם D:
אז זה בעניין החלום ו... שיר הזוי 0-ם
חוץ מזה קרה עוד מקרה מוזר מה שלא כל כך מוזר זה שבלה קשורה לזה D:
לפני זמן רב אני ובלה ישבנו בגשר הזה שבין קניון חיפה למרכז הקונגרסים, אם אתם לא יודעים מזה, זה גשר גדול עם אורות לכל האורך.
אני ובלה מדברים על עניינים שבלב (או בפיוטיקל, אל תנסו להבין בדיחה אישית)
כשבלה אומרת את המשפט "אני מרגישה תחושה של... ניתוק"
פתאום כל האורות בגשר נכבים, אני ובלה מתחרפנים.
מקרה 2:
אני ובלה בירושלים, יושבים בבית קפה ומנסים לדבר, אך אבוי מוזיקה והמולה קוצרים את מילותינו התמימות.
אני: "חייבים לעשות משהוא בקשר לזה"
בלה: " אוקיי"
שנינו: "יש לי הרגשה של ניתוק"
הפסקת חשמל בבית קפה! אני ובלה מתחרפנים.
אבל רגע... זה עדיין יכול להיות צירוף מקרים ביזארי לא?
כך חשבתי, על לפני כמה ימים.
מקרה 3:
אני ובלה בסינימטק (וגם מיצי)
מהבניין הסמוך יוצאת מוזיקה מחרידה ביותר.
מאוד! מחרידה!
אני ובלה כמעט מתחרפנים ומסכימים שצריך לעשות משהוא.
"יש לי תחושה של ניתוק"
שניה אחת עוברת, עוברת גם שניה... המוזיקה מפסיקה.
אני ובלה מתחרפנים מאוד, מיצי- WTF?
ומדבר אחד הזוי לשני- עדי בונצל היה אצלי.
אבל לפני שהוא בא היינו בסינימטק.
ועשינו דברים בוגרים ומתוחכמים לא פחות מללעוס זיתים ואז להתלהב מזה שיש לנו רוק סגול.
גם עשינו קצת גשם של עלי ורדים, סימונה התלהבה מזה במיוחד.
אחרי זה עליתי לגג של הסנימטק, תמיד רציתי לעשות את זה אבל לא ידעתי איך... אבל בוריס הראה לי.
בכל אופן, זה ממש גבוהה וזה היה ממש ממש מגניב אני בטוח ילך לשם עוד הרבה פעמים ^^
אחרי זה גם עדי עלה וזרקנו כסף קטן מהגג XD
מעניין אם זה היה נופל על דוס אם הוא היה חושב שזה מאלוהים... אם כן היינו צריכים לזרוק פתק שכתוב בו אני מרשה לכם להשתמש בדיאורדוראנט או זה בסדר לגלח את הפיאות לחיים עכשיו... או תתאבד D:
או באמת לעשות להם טובה ולידע אותם שלא עושים סקס דרך הפופיק 0_ם
בכל אופן אחרי זה עדי בא אליי והוא היה מטורף כרגיל הוא אפילו הכה אותי... ואז אמרתי שאני יגיד עליו והוא אמר בקול מפחיד "אף אחד לא יאמין לךךך" אז זה היה קצת אמ... קריפי ם-ם
הוא גם הכחיש שהוא תקע הרבה נודים קטנים לקראת הסוף, הוא אומר שזה בעצם הייתה הכוס 0_ם
כוסות לא תוקעות נודים, אולי בארץ הפלאות...
"הו שלום לך כוס, ראית את הארנב הלבן?"
"*פלוץ"
"*מתה ומקיאה לעצמה בגרון בצורה מבעבעת"
o_O
מחר אני נוסע לירושלים למלון פאנסי שמנסי לשלושה ימים ואחרי זה כנראה לת"א.
(אני הולך לשחות באמצע הלילה בבריכה מחוממת בזמן שיורד גשם D:)
חוץ מזה היה עניין ביום שני בשיעור פיסול כשהגיע אחד מהעכבישים השחורים והשעירים האלה.
הכי מעצבן אותי שאומרים שהוא טרנטולה... זה נכון אבל זה כי טרנטולה זה משפחה של עכבישים לא סוג!!!
הוא נקרא פרוונית שחורה והוא לא ארסי אבל זה קצת כואב אם הוא נושך אותך.
בכל אופן לא צריך להרוג אותו אלא להוציא אותו החוצה בנחמדות.
ואחרי שאמרתי את זה התפתחה שיחה על זה ועל איך שהמורה פעם הייתה חייבת לרצוח אלמנה שחורה בבית שלה.
אני כמובן אמרתי שהיא הייתה צריכה להוציא אותה, אבל היא טוענת שהיא לא צריכה לא להרוג משהוא שבטוח היה הורג אותה.
אז אמרתי לה שכמעט ואין מקרי מוות מאלמנות שחורות ואז כל הכיתה לגלגה על מה שאמרתי.
אז הרשו לי לומר לכם (לאחר בדיקה) שזה נכון! בעשר שנים מתו בארצות הברית איזה 60 אנשים מאלמנה שחורה
.זה כלום! נראה לי שיש יותר סיכוי למות מדבורה....
אז אני כבר לא יכול לחכות להגיד להם משהוא בסגנון "אני צדקתי בני אנוש עלובים! איך העזתם לזלזל באינטלקט האוניברסלי שלי!!! ואז לשלח בהם את צבא האלמנות השחורות הקטלני שלי בעוד אני צוחק בצורה מרושעת במיוחד!
חי חי חי
ואז נשתלט על העעוולללםםם!!
מוהא הא.
הסוף.
צ'או!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: