אני אדומה כמו עגבניה.
זה פשוט לא יאומן.
הרגע חזרתי משיעור גיטרה ואני בטוחה ששם הייתי אפילו עוד יותר אדומה. :$
אני מתתי מבושה שם.
כל כך לא הייתי מרוכזת בגלל שהייתי בלחץ מזה שניסיתי להצליח ולהתרכז.
תחביאו אותי.
תחביאו אותי טוב כ שרק אני ואם תדעו איפה אני- אל תגלו לאף אחד!
אני ממש לא רוצה את זה. זה סתם עושה ממני מטומטמת ועושה לי הרגשה חרא.
אולי אני לא טובה בזה ואני לא אהיה טובה בנגינה.
אולי באמת כדאי לי לפרוש.
כל פעם כשאמא שלי מחזירה אותי מהשיעור גיטרה היא שואלת אותי מה נשמע ואיך ההתקדמות.
וכמעט בכל פעם אני אומרת לה מחדש שאין חדש ומנסה להסביר לה (ועכשיו נראה לי שגם לי) איך שזה יותר קשה לנגן על גיטרה מאשר פסנתר שמיד אחרי השיעור הראשון אתה יודע לנגן את יונתן הקטן ועוד כמה מנגינות בסיסיות. אבל על מי אני עובדת? אני יודעת שאני גרועה ורק בגלל זה אני לא מצליחה לנגן כלום והיו חזרנו בערך על החומר של השיעור השני.
הבושה אוכלת אותי.
אני אומרת שאני מנסה עד סוף החודש ואם אני לא רואה שמשו זז אז אני אחשוב בשיא הרצינות על פרישה.
אולי אני לא טובה כמו הרבה אנשים שאני מכירה? אוי כמה שאני מרגישה מטומטמת...
ועכשיו בנימה אופטימית זו אני רוצה לאחל לטל ואליה מזל"ט.
על מה?
אז ככה, הן ילכו ביום חמישי הבא לנתב"ג ויעברו מטעם אל-על את המסלול שמרכישת כרטיס הטיסה עד העליה למטוס.
האמת היא שבהתחלה הייתי נורא מבואסת והתרגזתי עליהן אבל עכשיו כל מה שאני יכולה לעשות זה לאחל להן מזל"ט, שיהנו, יספרו לי חוויות ויביאו לי מתנות מהדיוטי פררי ^-^.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שיר לסיגרת הפוסט:
אלוף בלפשל
שייגעצ
לחן: יובל מנדלסון
מילים: יובל מנדלסון
אני אלוף בלפשל
מה יהיה איתי בסוף, אני שואל
מכיוון שלא קיימת אף ברירה
אולי הדרך חזרה תהיה הרבה יותר קשה
אני אלוף בלהפסיד
וכשעצוב לי את הראש אני מוריד
לספוג רק עוד עלבון אחד קטן
כולם המשיכו בדרכם אבל אני עוד לא מוכן
השמים יפלו ואפול גם אני לרצפה
ואולי היא שומעת ואולי כבר מזמן שכחה
שרציתי אותה גם אחרי שהלכה
שרציתי אותה גם אחרי שעליי היא צחקה
אני אלוף בדיבורים
מכל הדיבורים עוד לא יצא לי כלום
מכיוון שהמשחק הרי מכור
אולי הסוף של הסיפור יהיה הרבה יותר ברור
אני אלוף ההזיות
וכשתבואי לא יהיו עוד טעויות
ונפשיט אותך כפתור אחרי כפתור
אולי אני פנטזיונר, אולי אני גם קצת שיכור
בבלוג זה
בכל הבלוגים
