עוד פעם אכזבה,
אבל זה בסדר זה היה צפוי.
עכשיו רק נשאר לספוג את זה ולהמשיך.
הדבר המצחיק הוא שכשאמרתי לו מה מפריע לי
הוא בקושי הגיב ורק אמר לי "זה בראש שלך נופר"
ואז ישר אחרי זה אמר לי שהוא צריך ללכת.
אני עשיתי את שלי, אם הוא מעדיף להתרחק שיעשה את
זה. זה פוגע ומאכזב אבל אני כבר לא יכולה לעשות כלום בעניין.
בינתיים אני עם הקצין המגניב.
אני עדיין לא סגורה על עצמי ולא יודעת מה אני רוצה
ובגלל זה אנחנו לא מגדירים.
נראה לי שזה לא יוכל להמשיך ככה עוד הרבה זמן
אבל בינתיים אני זורמת ובינתיים טוב לי
וזה מה שחשוב לא?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
