הבלוג הזה.
הבלוג השלם הזה.
מוקדש לך.
לך,
אהובתי.
על שהיית איתי עשר שנים..
ועל שהיית לצידי תמיד.
על שחיזקת אותי לעולמים.
ועל שאת מחזקת.
אני
אוהב
אותך
היי, זה אני.
את למעלה. נשמתך כבר לא בגופך. את מרחפת. נמצאת בין גן עדן לבין חדר המעברים. שמחה.
כשנפרדתי ממך, דמעות רבות זלגו לי על הלחי, וכעסתי כמו שמעולם לא כעסתי. נשקתי לך על פרוותך החמה. עוד שכבת, נושמת וחיה, ממורמרת ממשמעות החיים. הדמעות המלוחות שלי עברו לעינייך והרטיבו אותן. אני מצטער על כך. הינפתי את ראשי הצידה, קמתי והתחלתי ללכת. לא העזתי להסתכל לאחור. רק ידעתי שזו תהיה הפעם האחרונה שאראה אותך. פרצתי בבכי. מעולם לא חוייתי מוות של מישהו כל כך קרוב בגיל בו אני זוכר את עצמי טוב כל כך. הלכתי בהליכה מהירה. ראיתי את הוטרינרית שבאה להרדים אותך. לא הנדתי פי. היא שאלה אם כולם באו להגיד שלום. אמרתי לה שאני הולך. היא כנראה חשבה שכעסתי עליה על שהיא מרדימה אותך. ואמרה "בסדר" מהוסס. בכיתי כמו שמעולם לא בכיתי. היה לי כל כך קשה. לא הצלחתי לנשום. הגעתי לתצפית, שם ראיתי את שיר. התחבקנו בוכים. היא אמרה לי שזה אנוכי מצידינו לבכות. שזה לא יפה. את, הולכת לך למקום שכולו טוב. עוזבת אותנו כדי לחכות לנו כשנגיע, שמחה מכך, ואנחנו, בוכים. לא שמחים בשמחתך. רק, בוכים.
אבא סיפר, שהמזרק נכנס לגופך. חדר לתוכך. ובשניות, עייניך נעצמו ועזבת לעולם שכולו טוב. מהרגע הזה, לא ראיתיך עוד.
את זוכרת, כשרק הגעת? איך רדפת אחריי.. ואני פחדתי מאוד.. רצתי עם תחתונים, מפוחד עד מוות... וצחקתי. כי זאת היית את. רק כי זאת היית את. אחר כך, הפכנו להיות החברים הכי טובים. לימדתי אותך שפה חדשה שלימדתי גם את עצמי. ודיברנו. ישבנו שעות, ודיברנו. ולימדתי אותך. גיאוגרפיה, ותנ"ך... את זוכרת את הימים בהם נרדמתי עלייך? ראש אל ראש, רגל אל רגל, וכך היינו נרדמים, שנינו. וכמה נישקתי אותך... וכמה נישקת אותי... את זוכרת את היום בו הברחת גנבים מהבית? כמה היינו גאים?... אני זוכר. איך אשכח?.. כל פעם שהייתי נוגע בך, ומלטף אותך, הריח שלך היה נשאר על ידי שעות. גם אם שטפתי ידיים. היום, כשהלכת ממני, הריח שלך עזב גם. כלא היה.
דעי לך, אהובתי, שגרמת לנו להיות חזקים יותר. בכל מצב. חיזקת אותנו ועודדת אותנו רק כי היית שם. תמיד היית שם. אני זוכר שכשהייתי עצוב היית באה אליי. ורק ליטוף אחד כבר היה מרגיע אותי. כי זאת את. מעולם לא הייתה לי, ומעולם לא תהיה לי אהבה כמו שהייתה ועודנה לי לך. לא אוהב אף אחד אחר כמו שאהבתי וכמו שאני אוהב אותך. את חלק בלתי נפרד ממני. את חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.
יפה שלי,
אני כאן. בכל מצב. אני גאה בך על היותך את. אני גאה בך על כוחך ועל יכולתך למות בשלווה. אני גאה בך על מאמצייך הרבים כל כך לנצח. אני גאה בך על שהיית איתנו תמיד. ועל היותך חברה, אמא, אחות וילדה.
אני אוהב אותך.
כל כך.
תהיי חזקה.
גם אני אנסה..
שלך, תמיד,
רותם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
