היי אהובתי.. זה אני.
עברו שלושה ימים מאז עזבת, ואנחנו עוד כואבים. כואבים בלב. שומרים אותך, ומתגעגעים מרגע לרגע יותר ויותר. הזכרונות העמוקים והשמחים שיש לנו ממך שמורים בליבינו עמוק.
הכנתי שלט. שמתי אותו על קברך. על השלט כתוב "גרנולה" בגדול, מתחת, ביותר קטן, כתוב "אהובת ליבינו", וביותר קטן, מתחת, כתוב 1996-2006.
10 שנים.
10 שנים הייתי איתנו.
10 שנים נהנינו ממך כל כך..
10 שנים חיית את חייך בטוב לב ובשבע רצון.
10 שנים נהנית מחייך.
10 שנים שניצלת אותם עד הסוף..
ולקח לי כל כך הרבה זמן להבין את זה..
את חסרה לי.
הגעגועים גוברים עליי לפעמים, ואני שוקע במרה למשך פרק זמן.
אהובת ליבי,
אני כאן, ואני לעולם לא ארפה ממחשבותיי עלייך.
יש לי כל כך הרבה שאלות..
איך לך?
טוב לך?
האנשים נחמדים?
והכלבים?
וההוא שם למעלה...
איך הוא מתנהג?
הוא טוב?
הוא נחמד?
מה אמרו לך כשהגעת למעלה?
ואין אף אחד שיענה לי עליהן..
בפנים,
אני יודע שטוב לך.
ואז,
כלום כבר לא איכפת.
אוהב מתמיד,
רותם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
