לא היה לי דבר להציע לאיש פרט לבלבול שלי עצמי |
| 11/2008
סופשבוע רגוע
אחת הלרבה זמן, אני אוהבת לסגור. סופ"שים בבסיס תמיד יותר רגועים מסופ"שים בבית. תמיד בבית מנסים להספיק הכל ולראות את כולם, ובבסיס הכל רגוע ונחמד וקצת אנשים אז יש אווירה טובה.
עליתי להדרכה השבוע. היה יותר קשה ממה שחשבתי. חשבתי שהכל יהיה יותר טבעי, וזה לא. הייתי מפקדת מעאפנה השבוע אבל לקחתי בפרופורציות: אחרי 14 מחזורים הכל נכנס לפרופורציות (ואחרי הרבה זמן אפשר להגיד בשמחה- היד עוד תספור). אפילו הצלחתי לשמור דברים בלב השבוע ולדעת להרגע: אוקיי, שבוע הבא יהיה יותר טוב. ואם לא אז אחריוץ ונלמד.
והבנות אוהבות אותי. פידבקים טובים זה כיף ומגבש הרבה דברים שאני מגבשת בעצמי עכשיו. על איך שאני נותנת ביקורת. על איך שאני מלווה. אני מרגישה אחות גדולה מטבע (לראשונה בחיי?) וגם רואים בי את זה
"השתנית המון. את לא איך שהיית פעם. פעם כל הזמן היית בוכה, אני זוכרת, והיום כלכך כיף איתך" וזה נכון.
טוב, מחר אני עולה שוב להדרכה (על פליטי מסגרת, האפי האפי ג'וי ג'וי, ממש זרקו אותי למים) ואני גם עושה תורנות מטבח בבוקר, והזמן שינה קצר והמלאכה במטבח מרובה. ליל מנוחה.
(כיף שיש פה פוסט אופטימי)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
