או יותר נכון, יש לי חלומות וזה מוזר. בתחילת שובע שעבר חלמתי שאני בהרצאה על חרדה. יש שם מרצה שאומר שאם טיל נופל לידך במרחק כזה וכזה זו חרדה קלה, ככה מטרים בינונית וככה מטרים קשה. חשבתי שזה טיפשי.

חלמתי גם שיש איזה טיול גרעין או פעולה, אבל היא באיזה טירה בגליל. אני כל הזמן יורדת ועולה בארץ, מבקרת שם ואז חוזרת לדרום ולא מצליחה להגיע. איש זקן ומדרגות ואולי שטיח. אולי אני שם עם אסף ואויללא, לא מצליחה לארגן את כל הדברים בזמן. רכבת. מוזר.

לפני כמה ימים חלמתי על דרור. היינו במפגש איפשהו או חיכיתי בתור למשהו והוא הופיע. היה ידידותי להפליא, לא כמו השלום שהוא פולט לי בדרך כלל כשאנחנו נפגשים והוא שיכור. באמת שמח לראות אותי. ניסיתי להיות מגעילה וזועמת אבל לא הצלחתי.

אני רק צריך לסדר משהו, אמר לי, ואני כבר חוזר. רציתי לברוח אבל התגלגלתי על הרצפה. אני כבר לא זוכרת מה היה הסוף של החלום.

מוזר הסיפור. מעניין אם כל העניין מציק לו כמו שהוא מציק לי. אם הוא בכלל חושב.

לרוב אני אומרת לעצמי שלא במן הלקאה עצמית כזאת (הרי הוא לא נפגע כמו שהוא פגע בי, את הלילה הזה עדיף ששנינו נשכח) אבל אז אני נזכרת שפעם פעם, כשהוא למד ואני עשיתי הוא כתב לי: 'רק אותך אני אוהב, לפעמים אני נזכר בדברים שאמרת וחושב שצדקת, אבל רוב הזמן לא'.

מעניין אם אי פעם נצחק על כל הסיפור (ומי יתחיל את הקשר).

אני ואסף הולכים עכשיו לאיקאה. אני נקרעת בין הרצון שנגור ביחד לבין זה שנפרד. מה נסגר?!

[עריכה: דרור עכשיו שלח לי הודעה, אחרי שלא דיברנו מאז יולי 2007. מוזר ממש]