לקח לי חצי שנה בצבא כדי לקבל את הגימל הראשון.

זה היה וירוס. לא משהו רציני, צינון קל כזה של חורף אחרי הדרכה קשה, ובמרפאה האזורית למרבית פליאתי קיבלתי גימל אחד.

(וזה לא שלא הייתי חולה לפני זה. פשוט בטירונות ובקורס גם יכולתי לפרכס להם מול העיניים אבל בגלל שהגוף שלי לא משתמש בחום כעזר אימון אז יכולתי להמשיך להשאר בבסיס. וזה כשהיה לי פאקינג דלקת ריאות)

במאי עשיתי תאונה ובבית חולים אוטומטית הביאו לי 2 ימי מנוחה. בספטמבר בדרכי לבדיקות דם פתאום לא הפסקתי להקיא בכל ב"ש, והאבחון בביקור רופא קבעו איזה וירוס נורא שמשתולל בבטן ולא נותן לאנשים לעכל כלום. עוד גימל ואז עוד שניים כשהמצב החמיר.

באיזה שבת שהייתי אמורה לסגור התפוצצה לי הבטן בחמישי בלילה. לא הצלחתי לזוז, באמת, שכבתי על הרצפה בחדר והתפתלתי על הרצפה. הפעם זו היתה דלקת בקיבה וקיבלתי עוד גימל אחד (ולא אכלתי בערך שבוע).

לפני חודש בערך שוב הייתי חולה. קיבלתי גימל ולמרות שכבר הרגשתי טוב לא רציתי לחזור לבסיס (מסיבות שלי) ובדרכים לא דרכים קיבלתי עוד אחד.

ועכשיו, אחרי שכבר עזבתי, פתאום תוקף אותי צינון עז: נזלת, נזילות מהעיניים, צמרמורות קול, שיעולים, גרון צרוד, כאבים בגוף.. ועוד שלושה.

וזה מפי מישהי שעד הצבא היתה חולה בערך פעם אחת בשנה, וגם זה צינון ליום אחד בקיץ. מה יהיה?

אני מגיעה לרופא. יצא שהפרק החדש בחיי מתחיל בסמינר של שבוע בבסיס הקודם שלי. אני מגיעה לרופא, הוא מסתכל עלי בציניות.

"לא אמרת שאת עוזבת?"

חה חה..