שבא לי לכתוב, אבל לא יוצא לי כלום. וכשאני חושבת על זה, אני מבינה שלא חשבתי על שום דבר בעצם. הריק הזה פשוט התנחל לי בראש בצורה כלכך מוחלטת, שהתבלבלתי שניה.

ודווקא זה לא נאמר מתוך דכאון. היה לי שבוע מצויין. היה לי הרבה זמן איכות עם עצמי וחברים בקומונה, הייתי בבית, אפילו הייתי בהקרנה של 'שיטת השקשוקה' ואחרכך בשיחה עם מר מיקי רוזנטל בכבודו ובעצמו. זה מדהים איך זו הפעם השניה וחצי שראיתי את הסרט והוא עדיין מזעזע ומדהים ומצמרר ומצחיק ומבכיק ומעולה. באמת סרט שחייב לראות,אנחנו חייבים את זה לעצמנו. ומיקי מקסים וממש כל הביקורות שהיו לי על הסרט הוא ענה עליהן בעצמו והעלה לבד את תשובת ההתאגדות ("כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן).

והייתי בלילה לבן ובתלאביב, וחג שבועות זה החג הכי טוב בעולם (אולי אני אכתוב משהו מאוחר יותר) ואני אוהבת אנשים והם אוהבים אותי וזה חשוב. ואסף בא וכבר 3 (!!!!) ולא יצאתי מהבית ואני צריכה להתקלח.

כתבתי לפני אלף שנה, אסף פתאום הגיע והפסקתי.

אני יוצאת עכשיו, רציתי למקום אחר ומתפשרים. שלחתי הודעה לאמריקאי והוא התעלם. אני אכתוב על זה מחר או בהזדמנות.

יש לי חולצה מאוד יפה, שקניתי בקסטרו בראש השנה. זה היה ממש ספונטני, נכנסתי, ראיתי, קניתי. לא קורה לי אף פעם, בטח לא בקסטרו, בטח לא בעיצומה של עונה. אבל היא היתה כלכך יפה ומיוחדת: חומה, עם פרחים לבנים קטנטנים וקטנים, וצורה יפה כזאת, מחמיאה לגוף.

אני לובשת אותה עכשיו, שבועות. מרגישה יפה וקצת מלאה בצורה מעצבנת.

(הפסקתי עם הגלולות והגוף שלי משתגע: החזה שלי ירד למידה המקורית שלו, אבל במקום להרזות עליתי עוד 2 קילו, ותוסיפו לזה את החזה. יש לי חצ'קונים, מה שמעולם לא היה לי, לא המון אבל 3-4 בשבוע זה הרבה בשבילי, והגוף שלי לא תופס את הבושם שלי שאני משתמשת בו כבר שנים. מה זה, מה קרה?!?!)

קיצר אני מלאה בצורה מעצבנת וגם החזה שלי קטן. לא כיף לי.