לא היה לי דבר להציע לאיש פרט לבלבול שלי עצמי |
| 11/2004
תשובות לשאלון השבועי
מה מצב הרוח שלך כרגע?
מעולה.
אני כתומה היום (בערך), נבחרתי למועצת תלמידים, והכל די טוב. חוץ מהמבחן בסוציולוגיה שמחר שלא נגעתי בספר וחצי שצריך לדעת, הכל טוב.
מה אתה מרגיש כשאנשים מדברים על עצמם בגוף שלישי?
מועקה ובלבול שמתבטאים בחוסר ריכוז ובעיות קשב לאחר מכן, בעיקר בזמן פעילויות מוטוריות.
מה הם המילים הכי יפות בשפה העברית?
אתנוצנטריות תרבותית.
ומה הם המילים הכי יפות שאי פעם אמרו לך?
"את יותר מידי רגישה, בשביל להיות סתם בנאדם מבריק"
מדריך לשעבר, 3.6.03.
"אם אהבה זה רצון עז עז לראות מישהו, אז אני אוהב אותך".
החבר הנוכחי, 18.11.04
(עזבו שפסלתי אותו שניה אחרכך)
זה מה שאני זוכרת.
אם היתה לכם הזדמנות לשנות משהו שקרה בעבר, מה הייתם משנים, ולמה?
בעקרון כלום כי אני די מאמינה שכל מה שקרה קרה מסיבה.
אבל כן הייתי חוזרת לשבוע שקדם ל26.2.03, בכיתה ט', ומשקיעה הרבה יותר במבחנים למגמת קולנוע.
זה היה כלכך יותר מתאים עכשיו.
שחור- סתם צבע או דרך חיים?
גם וגם, הבחירה של הבנאדם איך לראות את זה.
גם כתום זה דרך חיים.
מה לדעתכם גורם לאנשים לפתוח דף וירטואלי ולשתף את שאר העולם בחיים שלהם?
צורך לשתף. צורך לפרוק.
צורך להיות שם.
כשאתה יוצא מנקודת הנחה כזאתי, שכל בלוג שנפתח נפתח מצורך מסוים, של בנאדם שקיים, שרוצה שישמעו אותו, זה גורם לך לפתוח את העיניים.
למאות ילדות עם הפרעות אכילה, לילדים בודדים, לאנשים שרוצים לשתף, גם אם זה על 'היי, הזדיינתי עם חבר שלי'.
לא משנה אם הם כותבים עם שגיאות או הכל ורוד או שחור או עם ספרות במקום אותיות.
זה צורך.
וחבל שזה 70 אלף + אנשים שרוצים לדבר, ובקושי כאלו שרוצים לקרוא, לשמוע.
זה למה ביקורת בלוגים מגעילה אותי נורא, גם אם זה על אנעארף מה, "דנה המושילמת" או משהו.
תנו לה. מה אכפת לכם? גם לה יש סיבה, כמו לכם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
