שבנות שקטנות ממני בשנה כבר ממלצרות בבתי קפה, משמע, השתחררו.

להסביר לאנשים: לא קבע, שס"ן.

שאנשים שואלים אותי בפעם האלף מה אני עושה אחרי השחרור, אולי בפעם הזאת אני אגיד: עד עכשיו אמרתי לכם שאני נשארת באיזור  ושאני רוצה להמשיך לחיות בקבוצה ולחנך, אבל עכשיו ששאלתם בעצם בא לי לעשות פסיכומטרי ולנסוע לדרום אמריקה.

שאני מידה 41 בנעליים, וזה תמיד קצת מביך בחנויות נעליים.

(במיוחד שאני קונה דברים במידה 40 ומקווה לטוב)

שהבלוטת תריס שלי שוב החליטה להיות לא תקינה (תת פעילות. רביעי רופא. החלטתי לבקש כדורים ולפתור את הסיפור הזה).

שלשיער שלי יש חיים משלו ואני באמת לא מצליחה לחזות מתי הוא יהיה יפה ומתי לא.

ואגב האחרון, שהוא הכי יפה שהוא שרוף. התלתלים היפים הם רק בקצוות.

שאני אומרת לספרית אדום חזק והיא צובעת לסגול.

שאחותי לא מבינה את הכלל שאם נשתף בגדים יהיו לנו יותר אפשרויות.

שאף אחד מההורים שלי בעצם לא יודע לבשל.

שבחדר שלי הכי קר בחורף והכי חם בקיץ.

ושבכל חדר שאני אגור בו המזגן לא יעבוד (בית, צבא, קומונה)

שחנויות בגדים מייצרים בגדים בגודל מיקרוסקופי, שזה מביך ש3 קטן עלי (איך זה הגיוני?) ושאני צריכה לקוות שיש להם 4.

שלמרות שאני רזה, אני בחורה גדולה, ובגדים קטנים עלי.

אין לי בעיה עם זה שאני גבוהה. אבל למה כולם כ"כ נמוכים?

שאף פעם לא יהיה לך מספיק שרשראות/ עגילים/ דברים קטנים ויפים.

בנות שמתלהבות מנעליים או תיקים.

שמדברים במסעדה ואז פתאום שמגיעה המלצרית שותקים במבוכה.

שיער גוף. זה פשוט דבר מעצבן.

שמכינים אוכל ואז יש ריח של אוכל בידיים, מלא זמן. וגם שאני פריקית של ריח ומריחה את הידיים שלי ללא הפסקה.

שגלעד שליט זה המאבק התקשורתי היחיד הלגיטימי. שאנשים מוציאים את כל התסכול שלהם כנגד הממשלה בזה.

שסיימתי בית ספר ב2006 ואני עדיין בצבא. שהתגייסתי לפני יותר משנתיים ואני עדיין בצבא. שבאמת בחרתי בזה.

שנהגי אוטובוס מוכרחים לראות חוגר, שזה מפגר כי אם כבר גנבתי את המדים למישהו אז לפחות תסתכל בתמונה כדי להוכיח את זה.

מה שהם לא, כי כבר פעמיים נסעתי עם כרטיס לוחם של חברה, מתכננת להגיד בנונשלנטיות: כן, עשיתי ניתוח אף.

שלא משנה כמה המשקפיים שלי מהממות (והם מהממות) אני עדיין אהיה חנונית איתם והרבה יותר יפה עם עדשות.

שעוד שבועיים כל החברים שלי מהבית, חוץ ממאיה, יהיו בגולה.

חתיכים שמנשקים מושלם בסרטים, ואז אתה חושב: אולי זה יכול לקרות.

שלא משנה כמה ערוצים יהיו ביס, עדיין לא יהיה לי מה לראות בטלוויזיה.

שממש הרבה דברים מעצבנים אותי, כי תכננתי רשימה קטנה וזרמתי די בקלות.

הסיבה היחידה שנשים זקנות הולכות למספרה היא כדי לדבר על החיים שלהם.

אולי זה יותר מתאים להר נבו?