ביום חמישי באמת הייתי מהממת. הכל התאים. גרביונים-שרשרת סגולים, חולצה-מגפיים-מעיל אפורים, שיער אדום. חיוך נבוך אך בטוח בעצמו (אתה-חושב-שאני-יפה?-טוב-כנראה-אתה-צודק). עגילים גדולים. לבשתי את כל הבגדים שאף פעם לא היה לי מספיק אומץ ללבוש כי מה קשור אלי. וזה היה כיף.

לחברה שלנו תמיד יש חברים מוזרים, והפעם הם גם לא אזרחי המדינה. חבר שלה מניגריה והיומולדת שלה נערכה במועדון של עובדים זרים בדרום תל אביב.

מרתף, שום שלט. חדר מואר (!) וגדול מלא בבלונים (!!). שולחן עם חטיפים. עוגות. מלא בחורים שחורים בשלל גילאים. כמה נשים ממש ממש זקנות.

או כמו שמאיה אמרה בבירה הראשונה ששתינו: לחיי מיי והחוויות ההזויות שהיא תמיד תספק לנו.

ואכן, אחת החוויות המוזרות. לניגרים האלו אין אלוהים (?).

הם רוקדים באור, הם מתייחסים אליך כאילו את אלה (טוב, בהתחשב בעובדה שהיינו 4 בנות היחידות מתחת לגיל 50, זה כנראה לא מפתיע). הם יגידו לך הכל כדי שתתני להם טלפון, כולל הצעת נישואים. 3, כאמור.

הם רוקדים כמו מטורפים אבל. מגניבים רצח. מפחידים גם, בכל זאת, מה אנחנו קשורות. קיבלתי כל כך הרבה מחמאות, מילוליות ולא מילוליות. אין דברים כאלו, מהדברים שבחיים לא קורים לך (ותמיד קורים לי).

אח"כ קיבלנו טרמפ (שניהם היו ישראלים לגמרי) על מנת לא להאנס, כי לקראת הסוף היה קצת מפחיד. במקום לנסוע למאיה הלכנו לבקר את אסף באיזה פאב שהוא ישב בו.

אחרי ההמולה הראשונית (בכניסה לפאב היו 2 חברה מהמסיבה הקודמת, אחד ניסה להשיג את הטלפון שלי ועזב רק כשנכנסתי ונישקתי את אסף) פתאום ירד כל האדרנלין. הצד השני של אלנבי אולי קצת יותר זוהר אבל גם משעמם. כולם שונות אבל נראות אותו דבר, כולם בקודים הקפואים שלהם. בנים שותים בירה. בנות קוקטיילים. בנות מגניבות שותות בירה. בנות משתכרות.

אני לובשת גרביונים סגולים ואני כמו כולן. נגמר הקסם. אני בחורה יפה ומושכת בבר עם מלא בנות אחרות. כמה רגיל.

אני חושבת על הבחורים ממקודם. לבושים מוזר, חלקם בבגדים זקנים חלקם דופקים הופעה. לא אכפת להם מכלום, מי רואה אותם. המקום הזה, עם הבלונים והטלוויזיה בצד והלרקוד באור: זה הפורקן שלהם. הם כל היום בונים בניינים או זורעים כותנה, וזה המקום שהם מתפרקים בו. הם עובדים את הארץ שלנו, את האדמה, הם היחידים שבונים אותה וזורעים אותה וקוצרים אותה, ואז הם מתחבאים באיזה מרתף, מתחילים באנגלית הכי טובה שלהם עם הבחורות שאולי יגיעו, משתכרים, הולכים לישון. מחר עוד יום עבודה. גם בשבת. הם לא מגיעים לשם כי הם רוצים להתבטא. הם מגיעים לשם כי מה עוד יש לעשות. כי באמת צריך להתפרק, לשמוח.

ובצד השני? בחורות שעושות עיניים, חושפות רגליים, צבועות שיער. בחורים מפוחדים עד עמקי נשמתם מאחורי הבירה והאדישות. עייפות מדומה. חזה מדומה. אופנה. המון סטייל, המון אלכוהול. זה לא פורקן, זה אפילו יותר התאמצות. אף אחד לא יפספס את הלא הראשון שלך, אבל כנראה יפספסו אותך לגמרי.

אסף ישב עם חבר שלו מהצבא שמעולם לא נפגשתי איתו לפני. בחור קצת מוזר: משקפיים שחורים, מכופתר, מדבר לאט. הכל בפוזת הקוסם שבמקרה הוא סיגל לעצמו.

מחר-כך אסף מספר לי שהבחור נדלק עלי.

"מזתומרת?"

זאת אומרת בהתחלה הוא אמר 'חמודה החברה שלך לשעבר'. אחרי הרבה זמן וכל מיני נושאי שיחה פתאום שאל: תגיד- היא בקטע של סטוצים?

אסף צחק וענה 'היא רק מדברת על זה, אבל תכלס היא אף פעם לא עושה'

ובסוף הלילה הוא אמר לו: טוב, תגיד לה שאם היא רוצה, אז אני מסכים.

"שזה, במילים אחרות, אני מת לזיין אותה" הבהיר לי בסוף הסיפור.

וזה הצחיק אותי. מה אתה יודע עלי? כן, באותו לילה הייתי יפה ומצחיקה, אבל מה אתה יודע עלי? מה אתה יודע על שביב ממה שאני? על אלפי הרגשות שאני מרגישה? על אלפי הדברים שנוגעים בי? על שיחות עצובות שאני פתאום עושה עם אסף גם באמצע הלילה, גם כמעט שנה אחרי שנפרדנו. שלהיות בחיים שלי זה אומר להכנס צעד אחד לתוך החיים שלך. לא בקטע של קרציה ונודניקית, אלא בקטע של אמת. אני בנאדם אמיתי, אני מנסה להיות. כשאני מתקרבת, אני לא שומרת מרחק. אני נכנסת פנימה. גם מתחת לעור, להבין מה קורה, מה אתה. אני פותחת את עצמי שתכנס גם. לא בקטע של חוסר בטחון, בקטע של אידיאולוגיה.

את זה לא קולטים מלבהות לבחורה בציצי.

"ותכלס" הוספתי לאסף. "אם הוא היה רואה אותי איך שאני עכשיו," חולצה צהובה צמודה מידי, ג'ינס רחב מידי, מה הקשר מגפיים אפורות מאתמול. "אז לא בטוח שהוא היה כלכך מתלהב"

(בחיוך. בבטחון. הדברים נאמרו בחיוך ובבטחון).

קיצר אנשים זה דבר מטומטם. מטומטם וחסר בטחון. אני שמחה שאני לא במירוץ ה"צריך חבר". (כלפי חוץ. אני עוד עובדת על זה בראש). תפסיקו לחכות שיתחילו אתכם במקומות לא קשורים, אני באמת חושבת ששום דבר לא יצא מזה (ובאותה מידה זוכרת ותוהה על איך אני ואסף נהיינו ביחד, ואיך שזה באמת היה אמיתי)

"אוף!" מאיה התעצבנה עלי בצחוק באותו ערב. "את נראית מעולה! כולם מתחילים איתך! אני שונאת לצאת עם חברות שנראות יותר טוב ממני, ואז אף אחד לא מתחיל איתי"

ואני אף פעם לא אתרגל לזה. וגם זה נורא נחמד, כי כבר מלא זמן, מתחת למדים והמשקפיים והסוויטשירטים ואנשים, לא הרגשתי פשוט יפה.