(או: הפוסט שאף אחד לא יקרא)

יוני:

אני מרגישה כאילו כל דבר שאני עושה אני עושה לא בסדר. בדרך הלא נכונה.; קודם שפתחתי את הדלת לחדר דמיינתי שזה החדר שלך שנפתח. עם האור מהמחשב והרעש מהרחוב ואתה במיטה. אני כלכך מתגעגעת אליך שאתה לא מבין..; "אתה מבין, לא כל הקורבנות חדלו להיות קורבנות כשהסתיימה המלחמה"; "אנשים רגילים הלכו בגזים, צדיקים ורשעים, אבל בעיקר רגילים, כמו אלה שהולכים סביבי ברחובות"; תרמתי דם תרמתי; "והבעיה עם פסיכולוגים היא כשאת מתרגזת עליהם הם מבינים אותך" שירת הסירנה; לא נלך כצאן לקבע/ גרפיטי על הקיר. אני מלאה געגועים ואהבה ; אם אני אתחתן, אני רוצה לחיות את חיי עם בחור למדן וסקרן. רק ככה; משהו בו ממש ממש מושך אותי. והוא לא יפה או משהו. הוא פשוט עדין ומקסים וחכם וזה מקסים אותי. אני דפוקה לגמרי?; (לזכור שיש) כל מיני אנשים מקסימים באמצע הדרך. מפגשים ארעיים שנוגעים; אוף, כל הפגישות האלו בצבא, פוגשים אנשים, ואז זה נגמר.  אני באמת מרגישה שקצת התאהבנו, במובן הכי טהור של המילה..;

יולי:

כמו רוב הנשים שאוהבות את האהבה לשמה, אוהבים רוב החושבים את המחשבה לשמה/ לאה גולדברג; "אולי את האושר שלי אני מפשת בין האינטימיות למרחק האינסופי שיש בין שני בני אדם"; יש גוזל פינגווין בספארי שקוראים לו קטני! ; "לא נורא, זה יכול לקרות לכל אחד.. אבל זה קורה רק לך" בשבילה גיבורים עפים; "שנים ארוכות התקיים עולם הבנות מאחורי שער גדול ועליו השלט 'איכס'"; יהושוע פרץ בספר שאני קוראת!; פתאום נזכרתי ברגעים בבוקר שחיבקת אותי. אולי מתוך שינה. אף פעם לא עשית את זה, לדעתי. זה מקסים בעיניי..; מקולל שעשיני אישה!!; אני יושבת עכשיו על כסא מסאג. תענוג. אחד לכל פועל; הודעה שכתבתי לך אתמול: מזוודה פתוחה. בגדים בתוכה מקופלים, בגדים בתוכה זרוקים. דברים לידה זרוקים. בגד ים. בטריות. ספרים. טמפון. מחברת. אני מתכרבלת עם מסרק. מה יהיה תגיד לי?  לילה טוב;

אוגוסט:

את מכירה שאנשים פשוט נמצאים שם בזמן הלא נכון? רבתי עכשיו עם אסף ממש ואז ניתקתי והבנתי שכל התחושות קשורות לגרעין.. ובכיתי ממש. למלא אנשים קשה עכשיו אבל אני מרגישה שאצלי זה אחרת, כי אין היסטוריה ושורשים שיחזיקו. הווה קשה זה המציאות. הבנת?; תודה שאתה אתה (ומבין את זה ואוהב אותי למרות שאני משוגעת?); גלידה משמחת לב אנוש; "הוא שייך רק לעצמו ואולי גם לעצמו הוא זר" קופסא שחורה; ערד מרחוק תמיד מרגיש כמו הזייה. נווה מדבר אורבני; המציאו את הקשה של הפיצה בשביל שיהיה איפה להחזיק אותה! נכון?; לא יאומן כי יסופר, זוכר שתפרתי כפתור במדים? אז הייתי באמצע ויומיים לבשתי מדים עם מחט בתוכם; "הוא מתחלחל ומוציא את ידיו מכיסיו וחובק במצולב את כתפיו. זהו חיבוקם של אלה שאין להם איש; נראה לי העובדה שבזק קשורה לכל החיים שלי היא הוכחה ניצחת לזה שההסתדרות הקיפה את חיי הפועל; הפסיכולוגית שלי כל הזמן בחופשה; הדרך לירושלים קסומה בעיני; אני לא מבינה איך אין לי שדיים נהדרים. יש לי ממש אישיות של שדיים נהדרים. זה היה יושב עלי מעולה (כאילו על כולם אבל עלי במיוחד); יש פה ילדים שבחיים לא שמעו על מישמיש ; פגשנו חניכה עם נחש!!; בא לי מין כמו בספרים; 2 הומואים זה יותר מידי בשביל בחורה אחת; אם האנטומיה היו בתנועה אז: ביילי היתה המשצית, קרב היה המדצ המעצבן שמאחר לעצמו לפעולות, איזי היתה המדצית המושלמת שממש משקיעה בחניכים ומכינה להם צ'ופרים ואז הם מתים. דרק היה הקומונר החתיך שמתאהב בחניכה שאף פעם לא באה לקן; אחותי יצאה כרגע עם בחור מהחדר שלה..; מצאו גופה מבותרת בנחל אלכסנדר; ממחר דיאטה: עוגיית עבאדי, 2 צלחות אורז עם סלט, חמאת בוטנים מקופסה, נוטלה מקופסה (קריז לילה); אני אוהבת לראות אנשים מבוגרים עם הפרעות קשב. כאלו שהסתדרו בסוף. מרגיע; "כשהיא איננה הזמן הוא תא כלא עגול" בגוף אני מבינה; "עדיין לא הרגישה, מתחת לכל המזרנים, את אפון הילדה הקטנה, השחומה, שהיתה מלבה סיפורים כדי להחזיק נשמתה בתוכה"; העניין זה שאני אף פעם לא אהיה הכי טובה במשהו. אני לא הכי מצחיקה ולא הכי חכמה, ולא הכי יפה או הכי טובה או תמיד כיפית, ואין לי איזה כשרון מיוחד, בטח לא כזה שמגדיר את עצמי מחדש. וזה על הדברים שאני טובה בהם, בוא לא נכנס למה שאני לא. ואני בסדר עם זה. כי זה מה שהחיים עשו ממני ועברתי את גיל ההתבגרות. ואני לא רוצה להיות במערכת יחסים שבה אני צריכה להיות תמיד בכוונה לרגש ואם לא אז לא, כי זה לא יעבוד. אני רוצה להיות חברה שלך. ונלמד לאט לאט. אבל אני לא אשקר לעצמי כמו בנות שברגע שאתה מתייחס אליהם שוכחות את כל השנאה ומאמינות. אני רוצה בזה באמת אבל מכירה אותנו. וחשוב יל להגיד את זה לפני הכל.;  "שתמיד צריך להקשיב היטב לדברים שהוא שותק";

ספטמבר:

אני רוצה לדבר על אהבה. ועל זוגיות. ועל לבחון את הגבולות שלנו. ועל מודע ותת מודע. ועל יצירה. ועל הבית ואיך הוא מתנהל ומה יכול להיות. על נשיות וגבריות. על עבודה וכסף. ועל הקיץ וראש השנה והתחדשות.. על מה אתה?; אתה הסלע עליו ייבנה מקדש העתיד. אתה בא מחר לביה"ס?; זוג דתי ששומע מטאל!!; היי, כמה דברים: 1. אני מתה על הקול שלך, במיוחד בלילה. כבר הרבה זמן לא שמעתי אותך ככה, שמח ואוהב. 2. אושר זה פיקציה. המדריך לחיים שמחים זה ההבנה שזה לא מעניין 3. חבל שאי אפשר לשמוע חיוך דרך הטלפון. כאילו אפשר, אבל לצערי לא ששותקים. 4. לילה טוב, חלומות פז ; Fat kids are harder to kidnap; אני אוהבת שאתה מחייך שאתה קורא לי מותק; קיימתי, טרי, נסערת. לא יודעת מה זה אומר. לילה טוב; אני חושבת שאני יפה רק עם אביזרים. אף פעם לא בפשטות; בובר for dummies; שים על; אני מתגעגעת לנוכחות שלך בחיים שלי. (אל תהיה מובך); חידה: הבחור שמרצה מולנו עשה את רוב הונו מ- א. זכייה בלוטו ב. אוטו גלידה ג. עבודה צדדית בהיי-טק ד. חינוך ?; היתה לי שיחה מאוד קשה עם בר על המשימה. והעניין הוא שאני שואלת את עצמי לעומק אני מבינה שאני לא באמת מאמינה בעצמי במשימה. אני לא באמת חושבת שאני יכולה להצליח במשימה הקיימת. וזה בראייה מפוכחת, ולא היו לי חוויות הצלחה בתנועה מאז י"ב כדי להפריך את הטענה. ושגם אני המפוכחת יודעת שלא יהיו לי חוויות הצלחה בצורת הפעילות הזאת, וזה לא קשור לכמה אני אתאמץ. זה קשור למי שאני על מכלול אישיותי. זה דבר קשה להבין..; אז מה אני אם לא מוזרה?; אברהם הוא אב המונותיאזם, ויעקב הוא אבינו, של עם ישראל.; פעם חולצות בטן היו באופנה ; עברו אותי עכשיו 2 אתיופים. ממתי יש אתיופים איפה שאני גרה?; "וואו, שיר קשה בשבילי. אממ.. על משהו שאת נורא רוצה והוא מתוק אבל שאת לוקחת אותו שלא ממקום נכון או מותר אז גם יש ספק שהורס וגם לפעמים מה שאסור נראה לנו הרבה יותר מפתה. אסוציאציה ראשונה בהקשר שלך ושל השיר הזה זה סקס או בחור בכלל..; תמיד שרוצים ממש משהו הוא נראה ממש טוב ואז שטועמים אז קצת מתאכזבים. כמו שבדיאטה שאת מתגרה מעוגה ואז טוענת והיא פשוט פחות ממה שדמיינת. אולי שיר על איסורים מפתים בכלל" מאיה; ואי אני רואה השרדות ויש שבט שהעיף את כל הבנות. ואז חשבתי "וואי וואי, גרעין בנים.."; ובינתיים, בינתיים מחכים לגודו.; "חכה. עוד לא סיימתי לאהוב אותך";

אוקטובר:

"אין לדכא את היצרים, אלא לפעול עליהם באמצעות השכל" הרמב"ם; לא נראה לי שזה הם לקחו עכשיו.פשוט נמאס לי שמזלזלים בציוד שלי וכשאני מחפשת את זה אני מוצאת את הבגדים שלי בארונות של אחרים (החולצה הירוקה של הסניף, אגב) ושהדיוידי שלי התקלקל, ויש לזה אלף קשר שלקחו אותו לפאקינג כל פעילות למרות שביקשתי שלא. או בכלל לראות ציוד בבית כמו ספלים. ואז זין על כלכלה שיתופית כאילו. כי גם זה כלכלה שיתופית; זה לא קשור. אנחנו יושבים על דברים חלומיים ודמיוניים, מחלקים כמה חניכים לאיזה תחנה. ולא יבואו חניכים כי לא פגשנו אף אחד אתמול ואין קשרים אמיתיים עם חניכים. אז זה שקרי ומפגר; תראה, גם ככה הכי קשה לי להתמודד בחיים האלו בין הרצוי למצוי. בין כל החלומות שיש לי על מה שאני ואנחנו והעולם יכולים להיות למציאות הריקה מכל זה. גם ספציפית לי שאני רוצה מלא דברים ובפועל הם נופלים לי מבין האצבעות. שאני קמצוץ ממה שאני יכולה להיות. שהכי קשה פרקטי. אז אני לא יכולה לעשות את המשימה הזאת יותר כי זה פשוט יותר מידי ליצור יש מאין ואין לי כלים להתמודד עם זה; יש אנשים שפשוט חייב לקרוע אתה עטיפות ניילון שהם שמקיפה אותם. פשוט לעשות בלי לשאול.; הסרט נגמר ואני לא יודעתמה לעשות עם עצמי; "פרק משימה זה הקולג' של החיים בתנועה"; תפסיק להסתכלעלי כאילו ראית אותי ערומה; הסניף זה רכזי מחוז מטיריאל; פעם יצאתי מהתחנה מרכזית בירושלים ודיברית בטלפון, והראיתי חוגר. לאוויר העולם.; אני חושבת שאני בנקודה שונה בגרעין. אני בנאדם דיבורים שנבוך מעשייה ורוב האנשים פה הם אנשי מעשה שנבוכים משיחה; אני כועסת על עצמי שאני מוגבלת במגע והדרך היחידה שאני מכירה ומצליחה בה היא אירוטית או שאני הופכת את הקשר לכזה; הוא כ"כ קיצוני הוא דמות מסרט; את מכירה שלא עושים כלום ואין כוח לקום? ואז הזמן אוזל פתאום ונהיה מאוחר מידי.. ; מכירה את זה שאתה בחתונה ופתאום מבין שהחתן הומו? ; די את עם פראנוית המתחילים עם אנשים! אף אחד לא מתחיל עם אף אחד! בטח לא עם מחמאת הענק "סימפטית"; "הקצוות הפרומים של אופיו- התכונות שגרמו לו להיות חולמני ובודד" חלון פנורמי; יש סיכוי לא רע שגם אני התנשקתי עם יותר בנות מרוב הבנים בגרעין; "השרים והממשלה חוגגים ואצלנו סדום ועמורה" גרפיטי באשדוד; בר סיפר לי על פלאייר ממש טוב שהוא קרא כחניך: פספסת את 95? עכשיו יש שידור חוזר; אני שונאת להיות בין אנשים ולהרגיש לבד;  עברה עכשיו רכבת משא עם 31 קרונות! רכבת ממוצעת בעלת 5 קרונות בדר"כ; כואב לי הלב מדפיקות. אני מרגישה כאילו מנפחים לי בלון בחזה. כל הבוקר אני חושבת על זה. כתבתי עכשיו במחברת שלי וזה פשוט גלש לדמיונות ומחשבות שאם אנשים באוטובוס היו יודעים זה היה מביך. אני חושבת על זה ועולות לי דמעות. של התרגשות ושל חוסר אונים וחוסר טעם. אההה!! מה יהיה??; בגלל שענני גשם כבדים מכסים את השמש בשעה שהיא עוד אמורה להיות בשמיים, יש לשמיים  גוון אפור מבהיל של סוף העולם..;

נובמבר:

"ויאמר אמציה אל עמוס חוזה-לך-ברח לך לארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא.. ויען עמוס ויאמר לא נביא אנוכי ולא בן נביא כי בוקר אנוכי ובולס שקמים."; וגם רצית להגיד לך, בלי קשר בכלל- שכל פעם שהחליל פוצע ב"דבקה" אני לא יכולה שלא לחייך; שטרקת את הדלת זה כאב לי כמו סטירה; היום, ה5.11, יום גאי פוקס, הוא האבטיפוס לונדטה. לבשו הסוויטשירט בגאווה; איבר ומפורסם: בלוטת הכריס מרטין; כשאני לומדת על הציונות הדתית או על שורש המחלוקת קשה לי להיות ענווה.; וזה מכעיס אותי, כי אני לא רוצה להיות עיוורת לאנשים או לציבור או לדעות שונות משלי. להפך. אני רוצה לפהגש איתם ולדעת אותם להתווכח איתם כדי לדעת שהם טועים ואני צודקת. או להבנה יותר  מורכבת- אבל העניין הוא שמתוך מפגש, ולא מתוך סיפור ועיוורות. וכשאתה בוחר (סלח לי, אין לי עוד חבירם דתיים באמת) לחיותא ת חייך המלאים והעשירים ברמת המיקרו בלבד, ונכון לעכשיו לא לחבור ולהביע דעה על המציאות היותר גדולה שמתרחשת, אז זה מכעיס אותי. אצלך ולא אצלך. ואז גם אין לי איך לדבר על הדברים האלו והדעה שלי חסרה.; "אישוניו מתרוממים כאילו נמשכו בחוט מתוכו" בגוף אני מבינה.; "נזרק כמו פרי גדוש מידי שמשתוקק להתבקע"; "ותראי איך כל תא בגוף שלך ממשיך לצעוק אני אני.."; "כי אולי הכי טוב לו בכלל- כלומר, שהיא לא תאמיס עליו את כל כולה, עם כל מה שיש בה, והיא יודעת בדיוק על מה היא מדברת, ולא צריך לפרט, אבל למשל, כשהיא כאן, במלון, רחוקה מהבנות, היא אולי, בסופו של דבר, מועילה להן. כלומר, מאוד יכול להיות שדווקא בה-י-ע-ד-ר-ה, כן, היא יותר מועילה להן יותר מאשר- נשיכה, עמוקה- כלומר, כלומר."; "איך לימדתי את עצמי להתפיל נוזלי גוף"; "שברי הפסיפס הרגילים שילדים תמיד מרכיבים מהם איכשהו את המסתורין של חיי הוריהם"; "ואת מכאוב התרגום של גופו החד פעמי אל כל קלישאות הבשר שיפגוש."; חלמתי שהיועצות של הביה"ס טסות לארה"ב במחלקת עסקים, והבת שירות נעלבת; איש חכם ובעל הפרעה טורדנית כפייתי אמר לי פעם: טבעם של אנשים הוא להיות מעצבנים לפעמים.; אני ממש אוהבת איך שאנשים דתיים חושבים כותבים; בשעון של האוטובוס עכשיו 25:15. איזו שעה חלומית; you can't pray away the gay!;

דצמבר:

"עם שפם גדול באה אחריות גדולה" פיטר גריפין; זה לא רק המבוכה. זה כל מיני מחשבות על העולם. הדרך היחידה שלי לצאת זכאית מזה היתה לשקר לפני שנה וחצי. ולא משנה כמה חלומות יש לי על העולם, מי שמצליח לחיות בו ולנווט בו הם בעלי האינטרסים וזה קשה לי.; "להיות עצוב לא משתלם. נ נח נחמ נחמן מאומן" שלט פרסומת; בר אמר לי משהו חשוב. אם לא את מי יגיד את הדברים האלו? ואם את לא מרגישה בגרעין, אז מה צריך להיות הגרעין?; "כל אלו מתו. או שינו דעתם." פה ושם בארץ ישראל.; "אין הרבה מה לעשות נוכח הנטייה לצאת מן הרחם היישר אל משחקי המחשב כאילו זו גזירה משמיים" פרקים נבחרים בפיזיקה של אסונות.; אין חיילים במדינת תל אביב; ונניח פגשתי מישהו אתמול. וישבית ודיברתי איתו על חינך וספרות וחברה סוציאליסטית וכו'. ונניח שזה לא משנה כי אני לא מחפשת ואני לא רוצהמערכת יחסים. ושהבחור הזה, שהוקסם ממני לחלוטין וגם אמר לי את זה, אז הוא אחד מהרבה בחורים שיכולים להתלהב ממני. אני מקסימה וחכמה ויפה, וזו הפואנטה. אני רק מעמיסה על עצמי אשמה ורוע עכשיו, ציניות, חוסר אמונה, שלמעשה- למה? ואני תוהה אם זה היה חד פעמי או בגלל הארעיות או הסתמיות או באמת. אני. אפשר לשמוח. קיצר מבלבל. ומושך, עולה ההשכלה הגבוהה; יום אחד תגלה שהייתי מכשפה עצובה שגרמה לך להתמכר אליה ולמעשה להעציב את חייך המאושרים. ואולי תגלה שהפכתי אותך לאדם יותר טוב. אני עדיין לא יודעת בעצמי מה רציתי. סליחה. תודה. אוהבת המון. חלומות פז?; "דידיתי פנימה, כמו חייל ותיק שהיה רוצה שהמלחמה תמשך עוד ועוד"; "שיוליה ורומיאו ילכו לעזאזל, אי אפשר להיות מאוהב במישהו עד שלא מנקים לידו את השיניים בחוט דנטלי שלוש מאות פעמים"; "שפיותם של אנשים מסוימים זקוקה מידי פעם לאי-סדר כדי לשמור על איזון"; "מימי לא הייתי בתוך בית מלא ב-! ואף יותר מכך ב-!!!"; "כשאדם נוסע לחוץ לארץ, הוא מגלה לאו דווקא את הפלאות הנסתרים של העולם, אל את הפלאות הנתסרים שבחבריו למסע"; "אנו אוהבים יופי, שיש עימו פשטות, ואוהבים חוכמה, שאין עימה רכרוך"; גרפיטי- "אנשי הדממה 1948, אנשי הלילה 2010"; "מיד הייתי מרגישה שאני גוססת מבפנים, כאילו הלב, הריאות והקיבה שלי מחתימים כרטיס, סוגרים את החנות ועושים דרכם הביתה";

די עם ה"...". זה עמיד על חוסר בטחון. תחייך. סבבה? לילה טוב.; מוזר לי עם אנשים שנגעלים מפה לפה. ואני תוהה אם זה ככה גם בעולם וזה משהו שלמדתי בתנועה..;

החכמה היא זו:

לאהוב למרות ולא..

ולא בגלל, טוב?

כלכלה

קלקלה

כל כלה

לא קלה

לכלכה

את ראשי

די כבדה

לי

גם לה

לה לה לה

קולולו

או-לה-לה