בחורה מרגישה הכי סקסית כשהיא מורחת קרם גוף על הרגליים שלה.

היום לא יתפרסם טור. גם לא שבוע הבא או בשבועות שאחריו.

למה? אני לא מאוכזבת, פשוט כל העניין של לנסות להתפרסם יחד עם להשאיר את המקום הזה נסתר היה מבלבל מידי בשבילי. אני כבר לא בת 16 (כמה פעמים אמרתי את זה בשנתיים האחרונות?) שאומרת הנני, הכל כולל הכל, מוץ תבן גרעינים וכו'. אני כבר מבינה שלפעמים צריך לעשות הפרדות.

אז אני פותחת אתר, עדיין לא ברור אם לבד או בצוותא, ואנסה לגדול משם. מקום שבו אני לא איזו הזיה אינטרנטית אלא גם שם ותמונה וקישור. שאני עוד שלוחה שלי ולא מקום להסתתר בו ולחלום חלומות.

אני אוהבת את הבלוג הזה. קשה לי להבין עדיין למה, אבל אני תמיד חוזרת אליו כמו אל ים. כיף לי לשמור פה רסיסי חיים, להתנקז לכאן בלילות/ ימים לבנים. אני אוהבת לדפדף ולחשוב: תראו כמה השתניתי, או לא. לפעמים להתפרק, לכתוב ולכתוב מבלי שיהיה לי אכפת מה יבינו, ולעיתים להתרחק ולשמור נגיעה.

אני אוהבת שזה עוד משהו שאני, אבל לא כל מה שאני. שלפעמים אני אתנסח פה כמו שלעולם לא אצליח לגמגם במציאות ולפעמים אני בוכה על דברים שכביכול לא מזיזים לי (וזו לא צביעות, הם באמת לא, תודות להפוגות קצובות).

אני אוהבת לכתוב כאן בלי שום רסן של שפה או פופולריות שנושפת על עורפי, ובגלל זה לכתוב טור היה קשה כלכך. כי מצד אחד רציתי שהוא יתפרסם, שאני אתפרסם, ומצד שני לא הבמה שהוא נכתב מתוכה. לא אני. אני אבל לא אני.

וחשוב לי לכתוב ולהתנסות בכתיבה עיתונאית, ואפילו החוקים הטיפשיים האלו של מתי שמים פסיקים ולא חותכים פסקה באמצע, אבל אני אוהבת לחתוך פסקאות באמצע ולכתוב משפטים באורך ספר, ובגלל זה פתחתי בלוג לא מחייב.

וגם לכתוב שטויות על בגדים לצד רצון להיות אדם יותר כנה ומקולף מציפיות היום יום, לי זה גורם בחילה. אז אני מחלקת, מפרידה את הדברים שקולעים אותי. אתם בטח מבינים.

לכל השלושה וחצי אנשים שעקבו, אתם מוזמנים להגיב ולצרף לי מייל או דרך התקשרות כזו או אחרת ואני אשלח לכם את האתר כשהוא יהיה מוכן.

לכל מי שעקב אבל לא יזדהה כאן כי הוא מכיר אותי במציאות (נו, אני יודעת שאתם שם), אני אפרסם את זה בעוד אפיקים שקשורים אליי והוא יוכל להגיע אליו משם.

לאנשים שסתם עברו פה כיאה לשבת נינוחה וקצת משעממת מול המחשב, וקצת לא מבינים על מה אני מדברת, מוזמנים לקרוא פה בצד על דברים שכתבתי בעבר.

או בעצם...

אני אקשר פה למקרה שיום אחד זה יעיק עלי ברשימות.

על חלומות ומציאות- טור ראשון

האח הגדול- ישראל מחפשת גיבור

דברים מעצבנים

תפסיקו לטוס לי

זרים ומוזרים

פרדוקס האושר

חנוכה- על שום מה?

עם הספר- עכשיו במבצע

סרטים שראיתי לאחרונה

הזוכרים בדמעה- עיצוב זכרון השואה בישראל

באיחור אופנתי (היחיד שהגיע לעמוד הראשי)

המלחמה על הדו מימד

שבת שלום ודרך צלחה.