# אני מפחדת שאני מעדיפה לעשות הכל מלבד לעמוד בקופה מול אנשים. הלב של שלי נרגע בהקלה כל פעם שאני מייבשת כלים כי זה נותן לי זמן (זהירות, קלישאה מתקרבת) לשקוע בחלומות. לא על דברים יותר טובים, פשוט לא לשים לב לכל מיני דברים סביבי, כמו תנור שמצפצף מאחורי או איש שמדבר אלי בקופה.

# אני פשוט מפחדת מהאינטראקציה איתם. לא אוהבת לשרת לקוחות.

# איך אני אברמן?

# איש אמריקאי מבוגר למדי מזמין באנגלית. אני נחמדה ושואלת על המבטא שלו, ונקלעת לשיחה של 10 דקות שנמשכה גם עמוק אל תוך ההזמנה שלו. הצלחתי לקלוט שהוא מאלסקה, יש לו ילדים בקליפורניה, הוא דג פעמיים בחיים שלו בקרח (שזו עבודה מסוכנת למדי) ושעדיף לקנות אייפון בישראל. חוץ מארבעת המשפטים האלו לא הבנתי כלום.

# איך אני אברמן בבריטניה?

# "אני לא יודעת אם את ביצ'ית באופי שלך או שסתם עובר עליך יום רע, אבל אל תוציאי את זה עלי. זה היום השני שלי בעבודה ואני עושה טעויות אבל אל תתייחסי אלי ככה" (משפט ש, במפתיע, אמרתי באמת!)

# עברתי בחנות משקפיים כדי לחפש קצת משקפיים מגניבות לתקופת הברמון. אני אוהבת את המשקפיים שלי, אבל הן עדינות ונותנות לי את מראה הבחורה הספרותית המתוחכמת. יש למראה הזה יתרונות, אבל הוא לא מוכר צ'ייסרים. בעודי מודדת משקפיים ורודות ענקיות המוכרת שואלת אותי אם אני יודעת אנגלית ופתאום אני מקבלת הזמנה מאיזה בהאי אחד, ואפילו מנומסת במקומות הנכונים.

# כן, תלכי למכולת בלי ארנק.

# השותף שלי יושב עם אורח מזדמן למרפסת. אני יושבת ובוהה בשיחה שלכם ופתאום מבינה שהם כמו טלוויזיה, כי אני צריכה לבהות במשהו בזמן שאני מנקה את הציפורניים.

# הערב הכנתי לזניה נהדרת.

# השיחות הכי טובות עם השותף שלי קורות ששנינו יושבים על הרצפה במטבח.