לפעמים, לפני שהם מכירים אותי, יש לאנשים נטייה לחשוב שאני טיפשה. זה קורה מכל מיני סיבות: אני בחורה, והרבה בחורים מאמינים שרוב הבחורות טיפשות, או לפחות פחות חכמות מהם. מאידך, יש גם הרבה בחורות שמאמינות שהם פחות חכמות, או שבחיים לא ציפו מהן לרכוש השכלה או אבני בוחן למציאות, אז הדיאלוג הזה ממשיך להתקיים. עוד סיבה שאנשים חושבים שאני טיפשה, היא שאנשים מעדיפים להאמין שהם יותר חכמים מרוב האנשים סביבם. הסיבה השלישית היא שהגזע האנושי הוא טיפש וטיפשי באופן כללי (או לפי אמונתי: טיפש וחכם במהות), ואני אצטט מחזאי אהוב: "אנשים זה דבר מטומטם" (סמואל בקט).

אף אחת מהסיבות שציינתי לא נתונה להשפעתי, ובאמת בדרך כלל אני לא מתרגשת. ברוב המקרים זה לא נעשה מתוך מקום מזלזל או מרושע. במקרה הנחמד זה אנשים שיסבירו לי דברים שאני כבר יודעת (ע"ע מישהו מהעבודה שהסביר לי לאט ובעדינות על סוציאליזם) במקרה הפחות נחמד זה אנשים שלא יתחשבו בדיעה שלי, כי היא כנראה לא נכונה. למשל אם אני ועוד מישהו נתחיל לדבר, למשל לענות למישהו ששאל שאלה, הוא ימשיך בלי להסס כי מה אני כבר יכולה לדעת. זהו לא דיכוי אלים, אבל זה מדכא. אם לא תופסים אותי בתור אדם בעל דעת, או לפחות בעלת דיעה שהיא שווה ומורכבת על מנת לשמוע אותה, למה לי לפתח דיעה בכלל?

למזלי, אני לא טיפשה. וגם אף פעם לא חשדתי שאני כזו. אני אמנם עושה ואומרת לפעמים דברים טיפשיים, בעלת שיעור הצלחה נמוך בחידות חשיבה, אין לי מושג קלוש במדעים ואני לא מצליחה לפתור תשבצי היגיון, אבל מעולם לא חשבתי שאני טיפשה אז אני כנראה לא. בכל אופן, מצאתי שהתגובה הראויה ביותר עד כה זה לחייך בנחמדות, להקשיב למה שהבנאדם מולך אומר, שזו אגב חוכמה בפני עצמה, ואז בנונשלנטיות להפציץ בתשובה שהוא לא ציפה לה בכלל.

("תראה, מרקס אמנם כותב במניפסט את מה שאמרת, אבל אם תקרא את הקאפיטל..")

זה משעשע ומספק כל פעם מחדש.

היום בעבודה נקלעתי לעוד מקרה כזה. אנחנו עובדים ביחד יהודים וערבים (חיפה, בכל זאת) ואחד הקולגות שאל למה חוגגים את שבועות. אני ועוד בחור התחלנו להסביר, אבל שטף הדיבור שלו הבהיר לי שהוא לא סופר אותי לרגע. ניסיתי מידי פעם להגניב מילה פה, משפט שם, אבל הוא התעלם במקרה הטוב ושלח מבט מפקפק במקרה הרע. למזלי, בנוסף להיותו מעצבן הוא גם דיבר שטויות (תופעה נפוצה אצל אידיוטים).

"מה פתאום" אמרתי. "שבועות זה חג חקלאי במקור, שרק יותר מאוחר חז"ל קישרו אותו עם מתן תורה. אין שום קשר למצור הרומאים על ישראל"

כמובן שהתווכחנו קצת, אבל מה לעשות שאני צודקת. ועם נימת הפתעה, זה גם מתוק יותר.

חג שמח